לחללי מלחמת הלבנון
הַיוֹם הֶחְשִׁיךְ מְאֹד וְלַיְלָה רַד.
הַקִּבּוּץ כֻּלוֹ עַל בָּתָּיו, גַּנּוֹתָיו
לְחֵיקוֹ הַרָחָב נֶאֱסַף.
אַךְ פַּאֲתֵי מַעֲרָב בּוֹעֲרוֹת עוֹד
כְּגַחֲלֵי מְדוּרָה טֶרֶם כְּבוֹתָהּ
בְּאֵשׁ אֲדֻמָּה. עַל קְלַף שַׁחַק שָׁחוֹר
זֶה כְּתַב מְגִלָּה שֶׁלֹא תְפֻעֲנַח
וְאוּלַי בָּבוּאַת שְׂרֵפָה רְחוֹקָה
וְנֶפֶש לְאֵלֶה
שֶׁלֹא יָשׁוּבוּ עוֹד,
שֶׁלֹא יָשׁוּבוּ עוֹד.