הסידרה הופיעה בהמשכים ב‘המליץ’ בשנים 1890–1889 (פרטים מדויקים להלן בהערות המקדימות לסיפורים). הסיפורים II–I, VII–VI הופיעו בעיתון כשהם ממוספרים. ‘בשביל צנון אחד’ ו‘האסיפה’ לא מוספרו עם הופעתם בעיתון. וכמו–כן חסרה בהם הכותרת המשותפת של הסידרה כולה. אולם המספור של שני הסיפורים האחרונים שבסידרה (השישי והשביעי) עם הכותרת הקודמת מוכיח שגם ‘בשביל צנון אחד’ וגם ‘האספה’ שייכים לאותה סידרה. הוכחה נוספת לכך אנו מוצאים בתדפיסים המיוחדים שהוכנו מן הסדר של ‘המליץ’. טופס של התדפיסים עם תיקונים בכתב–ידו של שלום–עליכם נמצא בבית שלום–עליכם בתל–אביב. בתדפיסים נמצאות חמש היחידות הראשונות לפי סדר הדפסתן ב‘המליץ’. לשני הסיפורים הראשונים שער משותף ‘תמונות וצללים מחיי היהודים במאזפקה’, מאת שלום–עליכם, עם ציוּן פטרסבורג, 1889, ברוסית. מעבר לשער רשיון הצנזורה מיום 2 באוגוסט, 1889. בתדפיס 37 עמודים ממוספרים. התדפיס של ‘האוצר’ יחד עם ‘בשביל צנון אחד’ אין לו שער ובו 31 עמודים ממוספרים (למעשה, בגלל טעות, 33 עמודים). טופס של תדפיס זה נמצא גם בבית–הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. התדפיס השלישי כולל את ‘האסיפה’ בלבד. בשער שלו חוזר השם של הסידרה והתאריך שבו הוא 1890. רשיון הצנזורה מעבר לשער מים 22 ביאנואר, 1890. בתדפיס 22 עמודים ממוספרים (בלי השער). על סמך כל הנ"ל והפרטים שבראש הביקורת של דובנוב (ראה להלן) הבאנו כאן את כל הסידרה ברציפותה והוספנו את המספוּר לשתי היחידות האמורות. לא עלה בידינו למצוא תדפיסים משני הסיפורים הנותרים. באיגרת אל שמעון דובנוב מיום 2 בפברואר 1890 כתב לו שלום–עליכם, שהוא שולח אליו את ‘נסיונותיו הראשונים’ בשפת ‘אבותינו’, בהזכירו את שם הסידרה (‘טיפן או סילועטן’ במקור, השווה: דובנוב, עמ' 85). יש להניח ששלח את התדפיסים, ויש להבין שב‘נסיונות ראשונים’ התכוון הסופר לדבריו הראשונים שהופיע בדפוס. הסיפורים ‘גמר חתימה טובה’ ו‘שימלה’ הופיעו תוך כדי הופעתה של הסידרה הנדונה ולאחריה. שמעון דובנוב הדפיס דברי ביקורת על הסידרה, בחתימה C.M., בכתב–העת 36––34 BocxoД, 8 (1890), cТp,.  ↩