
כָּל יְצוּר וִיצוּר, שֶׁנִּבְרָא בִּימֵי בְּרֵאשִׁית,
עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ וּמֵבִיא בְּרָכָה לָעוֹלָם.
הַשַּׁבְּלוּל, שֶׁכֻּלּוֹ לֵחָה סְרוּחָה –
הֲרֵיהוּ תְּרוּפָה לְמִכְוַת אֵשׁ.
הַנִּיחֵהוּ עַל מָקוֹם שֶׁנִכְוֵיתָ בּוֹ וְיֵרָפֵא.
וְהַזְּבוּב הַטּוֹרֵד וְעוֹקֵץ בְּלִי קֵץ,
הַנִּיחֵהוּ כָּתוּשׁ עַל פִּצְעֲךָ וְיֵרָפֵא.
וְהַיַּתּוּשׁ? הוּא סַם מַרְפֵּא לְאַרְסוֹ שֶׁל נָחָשׁ.
וְאַרְסוֹ שֶׁל נָחָשׁ, עַל יְדֵי מִי הוּא מְבֻקָּשׁ?
לְמִי שֶׁלָּקָה עוֹרוֹ בִּשְׁחִין!
וְהַשְּׂמָמִית – רְפוּאָה בָּהּ לַעֲקִיצַת עַקְרָב!
וְהֶחָתוּל? הוּא הוּא שֶׁמִּמֶּנּוּ לָמַד אָדָם הָרִאשׁוֹן
לַחְפֹּר בָּאֲדָמָה וּלְכַסּוֹת בָּה צוֹאָתוֹ…
וְהַנְּמָלָה? מִמֶּנָּה לָמַד אָדָם לִנְהֹג כָּבוֹד בִּרְכוּשׁ חֲבֵרוֹ,
שֶׁכֵֵּן אֵין נְמָלָה נוֹגַעַת בְּגַרְגִּיר שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ.
וְהֶחָגָב? מִמֶּנּוּ לָמַד אָדָם לָשִׁיר וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ.
וּלְמַעְלָה מִכֻּלָּם הַתַּרְנְגוֹל, שֶׁקָּם עִם הָנֵץ הַחַמָּה
וּמְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם בִּקְרִיאָתוֹ, לָקוּם לַעֲבוֹדָתוֹ.
