לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת,

חָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם אַחִים שְׁנַיִם.

הָיוּ לָאָח הָאֶחָד אִשָּׁה וִילָדִים

וְלָאָח הַשֵּׁנִי – אֵין אִשָּׁה וְאֵין יְלָדִים.

הָיוּ הָאַחִים מְעַבְּדִים אַדְמָתָם בְּאַהֲבָה

וְהָאֲדָמָה מַחֲזִירָה לָהֶם חִטָּה יָפָה וְטוֹבָה.

בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּעֵת קְצִיר חִטִּים,

יָמִים אֲרֻכִּים וְלוֹהֲטִים,

הָיוּ הָאַחִים קוֹצְרִים תְּבוּאָתָם בְּמַגָּלִים,

מְאַלְּמִים אוֹתָהּ לַאֲלֻמּוֹת

וּמַנִּיחִים אוֹתָהּ בִּשְׁתֵּי גְּרָנוֹת שָׁווֹת.

בַּלַּיְלָה, נָדְדָה שְׁנַת הָאָח הַבּוֹדֵד.

הִסְתּוֹבֵב עַל מִשְׁכָּבוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ:

– הִנֵּה אָחִי, אִשָּׁה לוֹ וִילָדִים,

וַאֲנִי בּוֹדֵד וְיָחִיד, בְּלֹא אִשָּׁה, בְּלֹא יְלָדִים,

לָמָּה זֶה יִהְיֶה חֶלְקִי שָׁוֶה לְחֶלְקוֹ?!

קָם הָאִישׁ חֶרֶשׁ מִמִּשְׁכָּבוֹ

וְהוֹסִיף אֲלֻמּוֹת מִשֶּׁלּוֹ עַל אֲלֻמּוֹת אָחִיו אֲהוּבוֹ.

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, נָדְדָה גַּם שְׁנַת הָאָח הַשֵּׁנִי.

הִסְתּוֹבֵב עַל מִשְּׁכָּבוֹ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ:

– שִׁמְעִי לִי אִשְׁתִּי, יוֹנָתִי,

הִנֵּה אִשָּׁה לִי וִילָדִים, גִּיל לִי וּרְנָנִים!

וְאָחִי – בּוֹדֵד וַעֲרִירִי

יָמָיו קָשִׁים, לֵילוֹתָיו מָרִים –

הֲלֹא אָקוּם חֶרֶשׁ וְאוֹסִיף לוֹ אֲלֻמּוֹת

וְיִהְיוּ לוֹ לִשְׂמָחוֹת וְנֶחָמוֹת?

אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה הַחֲכָמָה:

– צָדַקְתָּ, אִישִׁי. מַהֵר וַעֲשֵׂה בְּטֶרֶם תִּזְרַח הַחַמָּה!

קָם הָאִישׁ חֶרֶשׁ מִמִּשְׁכָּבוֹ

וְהוֹסִיף אֲלֻמּוֹת מִשֶּׁלּוֹ עַל אֲלֻמּוֹת אָחִיו אֲהוּבוֹ.

וּבַבֹּקֶר, כְּשֶׁקָּם כָּל אָח בְּשִׂמְחָה לַעֲבוֹדַת יוֹמוֹ,

שׁוֹמֵר הֵיטֵב סוֹדוֹ עִמּוֹ,

וְהִנֵּה הַפְלֵא וָפֶלֶא!

שָׁווֹת הַגְּרָנוֹת הַשְּׁתַּיִם,

כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם!

בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי,

שׁוּב קָם הָאָח הַבּוֹדֵד מִמִּשְׁכָּבוֹ,

לְהוֹסִיף אֲלֻמּוֹת מִשֶּׁלּוֹ עַל אֲלֻמּוֹת אָחִיו אֲהוּבוֹ.

וְקָם גַּם הָאָח הַשֵּׁנִי, בַּעַל הָאִשָּׁה וַאֲבִי הַיְלָדִים, מִמִּשְׁכָּבוֹ,

לְהוֹסִיף אֲלֻמּוֹת מִשֶּׁלּוֹ עַל אֲלֻמּוֹת אָחִיו אֲהוּבוֹ.

וּבַבֹּקֶר, הַפְלֵא וָפֶלֶא!

שָׁווֹת הַגְּרָנוֹת הַשְּׁתַּיִם

כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם!

בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי,

שׁוּב קָמוּ הַשְּׁנַיִם מִמִּשְׁכָּבָם

לְהוֹסִיף כָּל אֶחָד מֵאֲלֻמּוֹתָיו עַל אֲלֻמּוֹת אֲהוּבָם.

נִפְגְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם בַּחֲשֵׁכָה, בֵּין הַגְּרָנוֹת,

וִידֵיהֶם מְלֵאוֹת לָהֶן אֲלֻמּוֹת.

חָבְקוּ הָאַחִים וְנָשְׁקוּ זֶה לָזֶה בְּחֹם וּבְתֹם,

וְהָיָה רַק הָיָּרֵחַ לְאַהֲבָתָם – עֵד

וְכָל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְשִׂמְחָתָם – הֵד.

כַּעֲבֹר יָמִים רַבִּים,

נִבְחֲרָה אַדְמָתָם שֶׁל הָאַחִים הַטּוֹבִים,

הַשָּׂדֶה הַהוּא מַמָּשׁ –

לַמָּקוֹם שֶׁנִּבְנָה בּוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.