אַלֶּכְּסַנְדֶר הַגַּדוֹל הָיָה תְּחִלָּה מֶלֶךְ מַקֵדוֹניָה שֶׁבְּאַסְיָה הַקְּטַנָּה.

לְאַחַר־מִכֵּן, כָּבַשׁ אֶת יָוָן וְאֶת כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁכָּבְשָׁה יָוָן תְּחִלָּה

וְעוֹד רָצָה לִכְבֹּשׁ אֲרָצוֹת וְעַמִּים חֲדָשִׁים.

פַּעַם אַחַת, הִקְהִיל אֶת כָּל חֲכָמָיו וְיוֹעֲצָיו וְאָמַר לָהֶם:

– רוֹצֶה אֲנִי לִכְבֹּשׁ אֶת אַפְרִיקָה! וְאַתֶּם אמְרוּ לִי, כֵּיצַד אַגִּיעַ לְשָׁם?

אָמְרוּ לוֹ:

– אִי אֶפְשָׁר! הָרֵי־הַחֹשֶׁךְ שֶׁגָּבְהָם עַד הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים לְךָ בְּדַרְכְּךָ!

אָמַר לָהֶם:

– לֹא שָׁאַלְתִּי אֶתְכֶם, אִם אֵצֵא לְאַפְרִיקָה וְאִם לֹא, אֶלָּא כֵּיצַד אַגִּיעַ לְשָׁם.

אָמְרוּ לוֹ הַחֲכָמִים:

– צַוֵּה וְיָבִיאוּ לְךָ שַׁיָּרָה שֶׁל חֲמוֹרִים לוּבִיִּים הָרְגִילִים לָלֶכֶת בַּחֲשֵׁכָה,

וְעוֹד צַוֵּה וְיָבִיאוּ לְךָ חֲבָלִים אֲרֻכִּים מְאֹד.

כְּשֶׁתֵּלְכוּ לְאַפְרִיקָה, מִתְחוּ הַחֲבָלִים לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ,

וּכְשֶׁתָּשׁוּבוּ, תֵּלְכוּ עַל פִּיהֶם.

עָשָׂה כָּךְ אַלֶּכְּסַנְדֶר מוֹקְדוֹן וְיָצָא לְאַפְרִיקָה.

הִגִּיעַ לִמְדִינַת קַרְתָּגָה, שֶׁשָּׁלְטוּ בָּהּ אָז רַק נָשִׁים.

רָצָה לְהִלָּחֵם בָּהֶן וְלִכְבֹּשׁ אֶת אַרְצָן.

יָצְאָה לִקְרָאתוֹ מִשְׁלַחַת שֶׁל נָשִׁים וְאָמְרָה לוֹ:

– אִם תִּלָּחֵם בָּנוּ, הַנָּשִׁים, יִצְחֲקוּ לְךָ בְּכָל הָעוֹלָם, וְאַף בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים לֵאמֹר:

“אַלֶּכְּסַנְדֶר מוֹקְדוֹן הַגָּדוֹל נִלְחַם בְּנָשִׁים!”

אָמַר לָהֶן:

– רוֹאֶה אֲנִי חָכְמָה בְּדִבְרֵיכֶן, אִם כֵּן, הוֹצִיאוּ לְפָנַי כִּכַּר לֶחֶם וְלֹא אֶלָּחֵם בָּכֶן.

(מִנְהָג עַתִּיק הוּא – הוֹצָאַת לֶחֶם לַכּוֹבֵשׁ – סִימָן לִכְנִיעָה)

הוֹצִיאוּ לְפָנָיו כִּכַּר זָהָב, שֶׁדָּמְתָה לְכִכַּר לֶחֶם,

תַּפּוּחִים עֲשׂוּיִים זָהָב וְרִמּוֹנִים עֲשׂוּיִים זָהָב

וְכָל זֹאת בִּקְעָרוֹת עֲשׂוּיוֹת זָהָב טָהוֹר.

אָמַר לָהֶן:

וְכִי אוֹכְלִים זָהָב אֶצְלְכֶן בְּקַרְתָּגָה, מַמְלֶכֶת הַנָּשִׁים?

אָמְרוּ לוֹ:

– וְכִי יָצָאתָ לְאַפְרִיקָה וּבָאתָ לְקַרְתָּגָה בִּשְׁבִיל כִּכַּר לֶחֶם?

וְכִי לֹא הָיָה לְךָ כִּכַּר לֶחֶם בִּמְקוֹמְךָ?

הִתְבַּיֵּשׁ אַלֶּכְּסַנְדֶר הַגָּדוֹל לְשֵׁמַע דִּבְרֵי הַנָּשִׁים הַחֲכָמוֹת.

וּכְשֶׁפָּנָה מִשָּׁם אַלֶּכְּסַנְדֶר לְדַרְכּוֹ, צִוָּה

עַל עֲבָדָיו לִכְתֹּב כְּתֹבֶת עַל שַׁעַר קַרְתָּגָה וְזוֹ

לְשׁוֹנָהּ:

"אֲנִי אַלֶּכְּסַנְדֶר הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ מוֹקְדוֹן, שׁוֹטֶה הָיִיתִי

עַד שֶׁבָּאתִי לִמְדִינַת הַנָּשִׁים, הִיא קַרְתָּגָה,

וְלָמַדְתִּי מִפִּיהֶן חָכְמָה וְעֵצָה."