מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר עִם צְבָאוֹ לְהִלָּחֵם עִם מְדִינָה שֶׁמָּרְדָה בּוֹ.
מָצָא זָקֵן אֶחָד שֶׁנָּטַע בֻּסְתָּן שֶׁל תְּאֵנִים.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ:
– אַתָּה זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים, וְאַתָּה נוֹטֵעַ תְּאֵנִים! וְכִי תֹּאכַל אֶת פִּרְיָן?
אָמַר לוֹ הַזָּקֵן:
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם אֶזְכֶּה אֹכַל וְאִם לָאו – יֹאכְלוּ בָּנַי.
כַּעֲבֹר שָׁלֹש שָׁנִים חָזַר מִן הַמִּלְחָמָה בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ.
הֵבִיא הַזָּקֵן לְפָנָיו סַלְסִלָּה מְלֵאָה בַּכּוּרוֹת תְּאֵנִים יָפוֹת וְאָמַר:
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, קַבֵּל פִּרְיָן שֶׁל אוֹתָן תְּאֵנִים שֶׁנָּטַעְתִּי לִפְנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים!
מִלֵּא הַמֶּלֶךְ אֶת סַלְסִלָּתוֹ בְּמַטְבְּעוֹת זָהָב.
הֵבִיא הַזָּקֵן אֶת סַלּוֹ הַבַּיְתָה וְסִפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה לְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו.
שָׁמְעָה הַשְּׁכֵנָה וְאָמְרָה לְבַעְלָהּ:
– רְאֵה אֶת שְׁכֵנֵנוּ שֶׁנָּתַן תְּאֵנִים וְקִבֵּל זָהָב,
לֵךְ אַף אַתָּה וְהָבֵא בְּסַלְּךָ זָהָב!
הֵבִיא הַשָּׁכֵן, אַף הוּא זָקֵן, אֶת תְּאֵנָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִטְפֹּחַ הַסַּלְסִלָּה בְּפָנָיו וְהַזָּקֵן חָזַר לְבֵיתוֹ בְּבֹשֶׁת פָּנִים.
יָדַע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן כִּבֵּד אוֹתוֹ בְּתֹם לֵב וּבְנֶפֶש חֲפֵצָה, וְכִי רָצָה אַךְ לְהוֹכִיחַ לוֹ,
שֶׁאָכֵן, זָכָה לֶאֱכֹל מִפְּרִי הַתְּאֵנִים שֶׁנָּטַע לִפְנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים,
וְאִלּוּ הַזָּקֵן הַשֵּׁנִי, כִּבֵּד אוֹתוֹ בְּעָרְמָה, עַל־מְנַת שֶׁיְּקַבֵּל מִיָּדָיו זָהָב…
