רַבִּי בְּרוֹקָא צַדִּיק גָּדוֹל הָיָה וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הָיָה מְלַוֶּה אוֹתוֹ בַּסֵּתֶר.
פַּעַם אַחַת טִיֵּל בֵּין אֲנָשִׁים בַּשּׁוּק וְהָיָה תּוֹהֶה
מִי מֵהֶם צַדִּיקִים גְּמוּרִים.
הִצְבִּיעַ לְפָנָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַל שְׁנֵי יְהוּדִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ עַל יָדָם וְאָמַר:
– שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֵלֶּה צַדִּיקִים גְּמוּרִים הֵם.
שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי בְּרוֹקָא:
– וּמַהִי צִדְקָתָם?
אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:
– שְׁאַל אוֹתָם!
שָׁאַל אוֹתָם רַבִּי בְּרוֹקָא:
– מַה מַעֲשֵׂיכֶם?
אָמְרוּ לוֹ:
– בְּנֵי אָדָם שְׂמֵחִים אֲנַחְנוּ וּמְשַׂמְּחִים אֲנָשִׁים עֲצוּבִים…
