קֶשֶׁב…. / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

מָתוּחַ מָתוּחַ מֵיתָר,

הָרוּחַ, הָרוּחַ מַכָּה בּוֹ.

כִּנּוֹר נְשָׁמָה מְבֻתָּר,

מַחְשֶׁבֶת-לֵילוֹת מְעֻטָּר —

שִׁיר הַשִּׂמְחָה לֹא נָגַע בּוֹ…

קָמַת-הַיְאוֹר עַל גָּדָה,

דְּמָמָה הַזּוֹעֶקֶת לַסַּעַר.

יֶלֶד שׁוֹתֶה אַגָּדָה.

כֶּלֶב יָלֹק אֶת יָדָהּ

שֶׁל עַלְמָה הַחוֹלֶמֶת עַל נַעַר…

עֶצֶב גֵּאֶה. בֵּין שִׁנָּיו

כֶּרֶס הַגִּיל הַדּוֹמֵעַ.

אָב שֶׁשִּׁלַּח אֶת בָּנָיו,

אָוֶן וְאֶבֶן פָּנָיו —

סֶלַע לַצַּעַד שׁוֹמֵעַ…

                 — — — — — —

הָיָה הַמֵּיתָר מְיֻתָּר.

חֲלַל הַדְּמָמָה לֹא נִסְעַר,

הַיֶּלֶד, הַיֶּלֶד בָּגַר,

עַלְמָה נֶעֶלְמָה אֵי-בַּדֶּלֶף…

עֶצֶב קָרַס. וְאָבְדָה

תִּקְוַת הַקָּמָה עַל גָּדָה,

תֵּבֵל עֲרֻמַּת-אַגָּדָה —

וְעָמְקוּ וְיָפוּ עֵינֵי כֶּלֶב…