יב
1 אשר לעס עָבַר2 עַל צִיוּי מַחְסוֹ3
וּמָסַךְ בְּלַעַן4 כּוֹסוֹ5
וּבְלַהַט הַחֶרֶב6 הִכְנִיסוֹ
כִּי בְיוֹמוֹ הוֹדִיעַ כַּעְסוֹ7
מותקו: הפענוח מפוקפק; אולי כתוב ‘מותקן’ או ‘מותקף’. ↩
עבר: הנושא: אדם הראשון. ↩
מחסו: אלוהיו. ↩
בלען: בלענה, במרירות רעל. ↩
ומסך… כוסו: הכוונה: והקב"ה העניש אותו, ↩
ובלהט החרב: בר‘ ג: כד. מלת ’הכניסו' מוזרה בהקשר זה, ואולי היא טעות־סופר. ↩
כי… כעסו: על־פי מש‘ יב:טז: ’אויל ביום יודע כעסו.' ↩
באיזה שירות לשתף?
