נבלה שפתם: של אנשי דור הפלגה (בר' יא:ז).  ↩

ומענם: דיבורם.  ↩

וכתתו… וחניתתם: על־פי יש‘ ב:ד; והכוונה: נשתברו כל הזיין שלהם והופנו כנגדם (‘לתת בגויתם’); והוא על־פי המדרש בתנחומא, מהדורת באבער, נח, סי’ כח: ‘אמר להם הקב"ה אתם אומרים פן נפוץ אני מפיץ אתכם…, לקיים מה שנאמר מגורת רשע היא תבואתנו.’ וחניתתם: על הת“ו הראשונה באות בכ”י נ שתי נקודות במאונך, כמין שווא, והוא כנראה סימן של חולם בבלי משום החסרת הוי"ו (‘חניתותם’).  ↩

ותפל טיסתם: כך בכ“י נ; ונראה, שצ”ל ‘ותפל טיחתם’, על־פי יח' יג:י ועוד, והוא קשור אל הטור שלאחריו.  ↩

להלאותם: לייגעם, כדי שיחדלו לבנות העיר (בר' יא:ח).  ↩

ויפץ יי אתם: בר' שם, שם.  ↩