קנז
אביך חלה פ פּוֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו1
וְהַכֹּל מַעֲשֵׂי יָדָיו2
וְלִרְאוֹת דּוֹרֵשׁ לִימּוּדָיו5
5 וְלַמַּעֲמִיד דִּבְרֵי סוֹדָיו6
נָתַן הוֹדָיָה בְּסִילּוּדָיו
כִּי לֹא יַעֲזֹוב אֶת חֲסִידָיו7
-
פודה נפש עבדיו: כינו לקב"ה (תה' לד:כג). ↩
-
והכל מעשי ידיו: אף הוא כינוי לקב"ה. ↩
-
חיזק: את יעקב, על־פי בר‘ מח:ב: ’ויתחזק ישראל וישב על המטה.' ↩
-
במושל בכיבודו: כנראה משובש, ורומז לנאמר על הפסוק הנ“ל בתנחומא, ויחי, ו: ‘למה ויתחזק ישראל וישב, אמר אף על פי שהוא בני, מלך הוא ואחלק לו כבוד.’ ואולי נתחלפו האותיות למעתיק, וצ”ל ‘במושב לכיבודיו’. ↩
-
ולראות דורש לימודיו: צ"ל, כנראה, ‘לראות דורשי לימודיו’, רוצה לומר, את מנשה ואת אפרים, שהיו לומדים תורה לפניו. השווה בתנחומא שם: ‘בכל יום ויום יושבין [מנשה ואפרים] ועוסקין בתורה לפניו ועכשו הוא אומר מי אלה’ וכו'. ↩
-
ולמעמיד דברי סודיו: ולקב"ה המקיים (השווה לעיל הערה על המשפט שבמבוא, פרק יג: “אולי ראוי, שנציין גם את השימוש התכוף בפועל העמד‘ במשמעות ’קיים'.”; וההערה: עיין: פזמון כד, שורה 1; פזמון עא, שורה 1; פזמון קנה, שורה 4; פזמון קנז, שורה 5; פזמון שסא, שורה 1; פזמון תכב, שורה 3; פזמון תנט, שורה 5; פזמון תפה, שורה 2.) ברכותיו. ↩
-
כי… חסידיו: תה' לז:כח. ↩