קפב
השכם <שמ' ח:טז>
תָּאֲבוּ3 לְהַרְשִׁיעָה
וְנָמוּ4 אֵין יְשׁוּעָה
וְסִיחֲקָה לָהֶם הַשָּׁעָה
5 וְלֹא יָדְעוּ בְנֵי רִשְׁעָה
כִּי מַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה5
-
והעריב: נראה טעות המעתיק מכוח שגרת הצירוף ‘השכם והערב’. ולפי זה נרמז כאן פיוט שתחילתו ‘מתגאה’. ↩
-
טיפשים ארבעה: מכוּון לנאמר בוי"ר כז:יא, עמ‘ תרמה: ’אמר ר‘ לוי אוי להם לרשעים שהם מתנמקים בעיצות על ישראל… עשו אמר שוטה היה קין’ וכו'; וכך גם במדרש תהילים ב:ד. ↩
-
תאבו: רצו. ↩
-
ונמו: ואמרו. ↩
-
מקשה… ברעה: מש' כח:יד. ↩