רצט
זאת תה[יה] <וי' יד:א>
מַלְשִׁין לְשׁוֹן הָרָע1
יִפּוֹל בְּשׁוֹאָה בְּרָע
וְטוֹבָה מִמֶּנּוּ תֻוגְרַע
וְרָעָה לְעַצְמוֹ יִזְרַע
5 וּמְקוֹם נִידָּה מַפְרַע2
סוֹפוֹ לִהְיוֹת מְצֹורָע
-
מלשין… הרע: על־פי הדרשה בערכין טו ע"ב ובמקבילות: ‘זאת תהיה תורת המצורע זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע.’ והשווה גם תנחומא, מהדורת באבער, מצורע, סוף סי‘ א וריש סי’ ב. ↩
-
ומקום נידה מפרע: ומי שפורע מקום נידה סופו מוליד מצורעים; והוא על־פי הנדרש בתנחומא, מהדורת באבער, מצורע, ג: ‘אם שמש אדם את אשתו נדה הבנים לוקין בצרעת;’ ועיין שם. ↩