לוגו
[שָׁב מֵרָעָתוֹ]
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

ש

      שָׁב מֵרָעָתוֹ1

      יָואֳסַף2 מִצָּרַעְתּוֹ

      וְזֹאת תּוֹרָתוֹ

      בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ3

5     אַחַת לְנַקּוֹתוֹ

      וְאַחַת לְכַפָּרָתוֹ4

      וְעֵץ אֶרֶז לְג̇ובַהּ קוֹמָתוֹ5

      וּשְׁנִי תוֹלַעַת לְדִבְרֵי רְמִיָּיתוֹ6

      וְאֵזוֹב בְּתֻומָּתוֹ7

10    לְמוֹדֶה פְּעֻולָּתוֹ8

      וְעוֹד בעלותו9

      וּמַיִם חַיִּים לְטַהֵר גְּוִיָּתוֹ

      מִכָּל זִימָּתוֹ

      וְכֹהֵן בִּגְדֻולָּתוֹ

15    יַעֲשֶׂה חַטָּאתוֹ

      וְיַקְרִיב עוֹלָתוֹ



  1. שב מרעתו: החוזר בתשובה מחטאו.  ↩

  2. יואסף: יירפא; ואפשר שכתוב ‘ייאסף’.  ↩

  3. וזאת… טהרתו: וי' יד:ב.  ↩

  4. אחת… לכפרתו: מפרש למה מביא המטהר שתי ציפורים (וי' יד:ד); ולא מצאתי לזה מקור.  ↩

  5. ועץ… קומתו: על־פי המדרש בתנחומא, מהדורת באבער, מצורע, ח: ‘ועץ ארז, הארז הזה אין עץ גבוה ממנו, ולפי שהגביה את עצמו כארז באתה עליו הצרעת.’  ↩

  6. ושני… רמייתו: לא מצאתי לזה מקור.  ↩

  7. ואזוב בתומתו: ויקח גם אזוב בתומתו.  ↩

  8. למודה פעולתו: למיטהר שנתרפא על־ידי שחזר בתשובה והודה על מעשהו; על־פי המשך המאמר הנ“ל בתנחומא, שם: 'לפי שהשפיל עצמו לפיכך מתרפא ע”י אזוב.'  ↩

  9. בעלותו: אולי צ"ל ‘בְּעַוְלָתוֹ’; רוצה לומר, בחטאו. והשימוש במלת ‘ועוד’ אולי במקום ‘וגם’. ואפשר שיש לגרוס ‘ועוזב עולתו’, והוא מקביל לטור 10.  ↩