ויראת אל בעוזבו: על־פי הדרשות שהוזכרו לעיל,
שלפיהן הנגעים באים על האדם בשל עוונותיו. והשווה גם תנחומא, מהדורת
באבער, מצורע, יב: ‘חזר בו מוטב, ואם לאו לוקה בגופו שנאמר: איש איש כי
יהיה זב מבשרו’ וכו'. ↩
מדין יעזבו: אולי: הקב"ה ינהג בו לפי שורת הדין, ויעזוב אותו אף הוא. ↩