שיג
אמנם עשרה אַחַד עָשָׂר
שָׂנְאוּ מוּסָר1
קֹרַח וּצְלָפְחָד2 פָּשְׁעוּ בְמוּסָר
כֻּולָּם לֹא הֵבִינוּ לָקַחַת חָכְמָה וּמוּסָר
1 אמנם עשרה] אמנם עשרה דברים נקנו בנפשות קב קל 3 פשעות במוסר] שנאו מוסר ואותיות פשעו ב נוספו בין השיטין נ 4 ותרים] וזמרי קח / לבם קב 5 ננסיח קב נמסר קל 6 שר קב קל 7 וכולם קב קל / חכמה] ליתא קל / מוסר קל
-
אחד… מוסר: תוכן הפזמון קשור בסדר כנראה מכוח הפיוט הנזכר לפני הטור הראשון, שתחילתו (‘אמנם עשרה’) נראית רומזת על דיון בקבוצות של עשרה עניינים. ↩
-
וצלפחד: השווה במ' כז:א; והוא המקושש עצים (במ' טו:לב) על־פי הנדרש בשבת צו ע"ב. ↩
-
ונקב שם: השווה וי' כד:יא. ↩
-
ותרים: המרגלים. ↩
-
ליבם ניחסר: נשטתו, חטאו. ↩
-
עדו: השווה סנהדרין פט ע"ב: ‘ונביא שעבר על דברי עצמו [מיתתו בידי שמים] כגון עדו הנביא.’ ↩
-
ועוזה: השווה שמ"ב ו:ו ואילך. ↩
-
ועוזיהו: עיין דה"ב כו:טז ואילך. ↩
-
נינסר: הוכה. ↩
-
עכן: עיין יהו' ז:א ואילך. ↩
-
ובן בכרי: עיין שמ"ב כ:א ואילך. ↩
-
ושני בני סר: הכוונה לחפני ופינחס בני עלי (שמ"א ב:יב). ↩