שפה
ביום השביעי {במ' ז:מח}
בְּכָל עִינְיְנֵיהֶם
וַיָּפוּצוּ מַעְיְנֵיהֶם3
וְנֶחְשְׁקוּ נֶאֶמְנֵיהֶם4
5 וְאֶחָד מִינִּינֵיהֶם5
תוארה לבונאניהם6
לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם
-
הנהרתה: הארת. ↩
-
עיניהם: של ישראל. ↩
-
ויפוצו מעניהם: על־פי מש' ה:טז. ↩
-
נאמניהם: אבותיהם. ↩
-
מיניניהם: מצאצאיהם של האבות; והכוונה לנשיא לבני אפרים, שבתיאור קרבנו פותח הסדר. ↩
-
תוארה לבונאניהם: איני יודע להלום, ונראה שהטור משובש. אות תי“ו במלת ‘תוארה’ מסופקת, וכך גם אות למ”ד במלה שאחריה. על אותיות נו“ן ואל”ף של לבונאניהם סימן הסופר קו, כנראה לשם מחיקה. ואולי צ"ל ‘תואר לבניהם’, רוצה לומר: צוין להם לישראל, להיות מקריב את קרבנו למענם. ↩