תי
למקודשת קרואה קְרוּאִים שִׁבְעִים שֵׁמוֹת1 בְּחִיבָּה
אֲבִיאֵם לְתוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה2
וְאֶיתֵּין לָהֶם בְּרוּחַ נְדִיבָה
אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה3
קכ מועתק פעמיים 1 שבעה קכ
&& [סִחֲקָה לָהֶם]
תיא
ויקח קרח {במ' טז:א}
סִחֲקָה לָהֶם4 שָׁעָה
וְרָחֲקָה מֵהֶם יְשׁוּעָה5
כְּאָצוּ6 לְהַרְשִׁיעָה
וְטוֹבָתָם נִיגְרְעָה11
גַּאֲוָתָם נִקְרְעָה12
וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה13
-
קרואים… שמות: על־פי במ“ר יד:יב: 'שבעים שמות יש לו לקב”ה, שבעים שמות לישראל‘ וכו’. ↩
-
לתוכו… אהבה: לבית־המקדש (שה"ש ג:י). ↩
-
ארץ…. ורחבה: לשון ברכת המזון, על־פי יר‘ ג:יט; שמ’ ג:ח. ↩
-
סחקה להם: לקורח ולעדתו. ↩
-
ורחקה מהם ישועה: אבל הישועה רחקה מהם. ↩
-
כאצו: כאשר מיהרו. ↩
-
ולהסתרר: להשתלט. ↩
-
על נושעה: על ישראל (דב' לג:כט). ↩
-
מחשבותם: קרי: מחשבתם. ↩
-
ניפרעה: הופרה (השווה מש‘ א:כה: ’ותפרעו כל עצתי'). ↩
-
ניגרעה: נתחסרה. ↩
-
נקרעה: כמו: הושמדה, הושחתה. ↩
-
ומקשה…. ברעה: מש' כח:יד. ↩