בו: במטה אהרן.  ↩

הוטפחו שמי גבוהים: נבראו השמים (על־פי יש' מח:יג).  ↩

אור כנגהים: בוודאי משובש, ואולי צ"ל ‘אורי נגהים’ רוצה לומר, המאורות.  ↩

המים הנהים: אולי: המים המקוננים, והם המים התחתונים; השווה בר"ר ה:ג, עמ‘ 34: ’קלטם הים [כלומר את המים התחתונים]… רבנין אמרין דכים אנו קבלונו, מדוככים אנו קבלונו.  ↩

עדת כמיהים: כנסת־ישראל. והפזמון מיוסד על הנאמר בבמ“ר יח:כג: ‘ומטה אהרן… הוא המטה שהיה ביד משה, ומעצמו פרח. ’השווה גם ת”י לשמ‘ ב:כא: ’חוטרא דאיתבריאת ביני שמשתא וחקיין מפרש עלה שמא רבא ויקירא דביה עתיד למעבד ית תמהיא במצרים וביה עתיד למבזע ית ימא דסוף‘ וכו’ אבל לא מצאתי מקור לשני הטורים הראשונים של פזמוננו, ואולי הוא על שום השם המפורש שהיה חקוק על המטה, ובו נברא העולם.  ↩