תמד1
הוֹלֵךְ תָּמִים בִּנְתִיבוֹ
וּפוֹעֵל צֶדֶק בְּחִישּׁוּבוֹ2
וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ
וְלֹא רָגַל בַּהֲסִיבּוֹ3
5 עַל לְשׁוֹנוֹ וּנְדִיבוֹ4
עָשָׂה5 לְרֵעֵהוּ רָעָה בְּרִיבוֹ
וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרוֹבוֹ
-
הפזמון מעבד את המקראות בתה‘ טו:ב–ג: ’הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו. לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא ננשא עעל קרבו.' ↩
-
בחישובו: גם במחשבתו (השווה להלן, פזמון תנד, טור 4). ↩
-
בהסיבו: בהתנהגותו. ↩
-
ונדיבו: כמו: ונדיבתו, ונפשו (השווה תה' נא:יד). ↩
-
עשה: כך בכ“י נ; וצ”ל ‘לא עשה’, כלשון הכתוב. ואולי יש לנקד עֲשׂה. ↩