תנה
מושענים אויבהם פזֹ יִמְשׁוֹל מְשֻׁלָּם1
וְיִשְׁלֹל שְׁלָלָם2
וְיֻוכְשַׁל מִכְשׁוֹלָם3
וְיוּחַק רִישּׁוּלָם4
5 וּבְאוֹיְבֵיהֶם תַּמְשִׁילָם
וּגְמוּלוֹ5 יְשֻׁולַּם
וִיחֻולַּק שְׁלָלָם6
-
משלם: כינוי למשיח, על־פי יש' מב:יט; ואפשר שיש לנקד מֹשְׁלָם, רוצה לומר, מלכם של ישראל. ↩
-
וישלל שללם: וישלול להם שלל אויביהם. ↩
-
ויוכשל מכשולם: ויוסרו המכשולים מעל דרכם; ואולי צ"ל ‘ויוכשל מכשילם’. ↩
-
ויוחק רישולם: אולי: וייזכר לפני הקב“ה (מלשון ‘הן על פים חקתיך;’ יש' מט:טז) רפיונם של ישראל (‘רישולם’); ואולי צ”ל ‘ויחזק’ במקום‘ויוחק’. ↩
-
וגמולו: במקום ‘וגמולם’. ↩
-
ויחולק שללם: רוצה לומר, ישראל יחלקו שלל אויביהם; השווה זכ' יד:א, ועוד. ↩