תסג
מסעי פיקודים פזֹ לִמְאֹד הֻוצְנְעוּ1
כַּאֲשֶׁר נָסְעוּ
וְצָרֵיהֶם שִׁיסְּעוּ
וּבִפְסִיעוֹת פָּסְעוּ
-
למאד הוצנעו: אולי רומז לשבעעת העננים שהיו מקיפים את ישראל במדבר (סוכה יא ע"ב, ובהרבה מקבילות); ואולי למובא בילקוט, רמז תשעא, על־פי ילמדנו: ‘ואפילו כשהיו ששים רבוא במדבר כך היו צנועים, ולא היה אחד מהם פותח פתחו ננגד פתחו של חברו’ וכו'. ↩