תסט
והקרתם לכם ערים <במ' לה:ט>
מכה נפש פזֹ אֵל מֵעוֹלָם מַחְשֶׁה1
בְּרִיתוֹ לֹא יִנְשֶׁה2
צִוָּה לְמִמַּיִם מֻומְשֶׁה3
לְהַזְהִיר רְצֻיִם כְּאִשֶׁה4
וּבְנַחְלַת9 רְאוּבֵן גָּד וּמְנַשֶׁה
-
מעולם מחשה: על־פי יש' נז:יא. ↩
-
לא ינשה: לא ישכח. ↩
-
לממים מומשה: למשה רבנו (שמ' ב:י). ↩
-
רצים כאשה: צ“ל, כנראה, ‘רצויים כאשה’, רוצה לומר, ישראל הרצויים לפי הקב”ה כקרבן; והשווה להלן, פזמון תעד, טור 5. ↩
-
שלוש: שלוש ערים. ↩
-
כהירשה: כנראה מלשון ‘רשה’, דבר, כלומר, כמו שנאמר מפי הגבורה. ↩
-
מגואל: מגואל הדם. ↩
-
בנושה: כך בכ“י נ, ונראה שצ”ל ‘כנוש.ה’ ↩
-
ובנחלת: ומלבד שלוש הערים ההן – שלוש נוספות מעבר לירדן (השווה במ' לה:יד); ואפשר שהוי"ו של ‘ובנחלת’ מיותרת. ↩