תצא
אחת היא פזֹ וְאוֹתִי תָחֹון
וְאַךְ הַוָּותִי1 אַל תְּהִי מָנוֹן2
וְאֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה בְּנִיסָּיוֹן3 וְגָאוֹן
הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן4
אל תהי מנוון: השווה מש‘ כט:כא; ורוצה לומר, כנראה: אל יעיד כנגדי, כפירוש מלת ’מנון' בתלמוד (סוכה נב ע“ב: 'באטב”ח של ר‘ חייא קורין לסהדא מנו’). ↩
באיזה שירות לשתף?