תצא
אחת היא פזֹ וְאוֹתִי תָחֹון
וְאַךְ הַוָּותִי1 אַל תְּהִי מָנוֹן2
וְאֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה בְּנִיסָּיוֹן3 וְגָאוֹן
הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן4
הוותי: אסוני; והכוונה לחטא מי מריבה. ↩
אל תהי מנוון: השווה מש‘ כט:כא; ורוצה לומר, כנראה: אל יעיד כנגדי, כפירוש מלת ’מנון' בתלמוד (סוכה נב ע“ב: 'באטב”ח של ר‘ חייא קורין לסהדא מנו’). ↩
בניסיון: אולי מלשון ‘רם ונישא’ (השווה תה‘ ד:ז: ’נסה עלינו אור פניך ה'). ↩
ואעברה… והלבנון: דב' ג:כה. ↩
באיזה שירות לשתף?
