תקכד
אֲמָרֶיךָ1 מְבִינִים
וּבָם מִתְבּוֹנְנִים
בָּחֳרָבוֹת בּוֹנִים2
וּבֵרַכְתָּם בְּבִנְיָנִים3
5 הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים4
אמריך: לשון פנייה אל הקב"ה; רוצה לומר: ישראל מבינים את דברי התורה. ↩
בחרבות בונים: השווה יש‘ סא:ד: ’ובנו חרבות עולם;‘ איוב ג:יד: ’הבנים חרבות למו.' ↩
בבנינים: בעשייתם. ואולי רוצה לומר: בזרעם (השווה בר‘ טז:ב: ’אולי אבנה ממנה'). ↩
הנה… בנים: תה' קכז:ג. ועיין לעיל, פזמון תקכא, טור 6. ↩
באיזה שירות לשתף?