[בְּצֵאתְךָ מִמְּכוֹנֶיךָ] / האנונימוס (פייטן)

[בְּצֵאתְךָ מִמְּכוֹנֶיךָ]

פרק:

מיקום ביצירה:

תקמה

[28 ע"ב] כי תצא <דב' כג:י>

בְּצֵאתְךָ מִמְּכוֹנֶיךָ¹

לִלְחוֹם אֶת לוֹחֲמֶיךָ²

הִשָּׁמֵר בְּשִׁנּוּנֶיךָ³

דָּבָר רָע לֹא יְאֻונֶּיךָ⁴

5 וְלֹא תָתוּר אַחַר עֵינֶיךָ⁵

לְהִכָּשֵׁל בַּעֲוֹנֶיךָ

כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ⁶

קד 2 לוחמיך] שוטניך 4 כי דבר 5 אחר מראה עיניך 6 פן תכשל

ממכוניך: ממקומך; עיין גם להלן, פזמון תקמז, טור 2. ↩
את לוחמיך: באויביך; והוא נגד החרוז. ↩
השמר בשנוניך: הישמר בדיבורך; אבל אפשר שכתוב: ‘השמד בשנוניך’, רוצה לומר: להשמידם (‘את לוחמיך’) בחרבותיך השנונות. ↩
דבר… יאוניך: על־פי תה' צא:י. ↩
ולא… עיניך: על־פי במ' טו: לט. ↩
כי… מחניך: דב' כג:טו. ↩