לוגו
[חוֹזִים שְׁנַיִם]
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

תקעב

         חוֹזִים שְׁנַיִם1

         הֵעִידוּ בַּעֲמוּסֵי מֵעַיִם2

         רַחֲבַת יָדַיִם3

         וּנְטוּיָה מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם4

5        זֶה5 פָּץ6 הַאֲזִינוּ שׁוֹחֲקֵי לֶחֶם יוֹמַיִם7

         וְתִשְׁמַע אֶרֶץ דְּבַר אֶרֶךְ אַפַּיִם8

         וְזֶה9 פָּץ שִׁמְעוּ שָׁמַיִם

         הַאֲזִינִו10 אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפַיִם11

         וְהַבְטָחָה נִרְמְזָה12 נְקִי כַפַּיִם13

10       אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֶּה14 אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצ̇ור אֶת אֶפְרַיִם



  1. חוזים שנים: משה וישעיה; עיין לעיל, פזמון תקסט.  ↩

  2. בעמוסי מעים: בישראל (יש' מו:ג).  ↩

  3. רחבת ידים: את הארץ (בר' לד:כא, ועוד).  ↩

  4. ונטויה מאש וממים: ואת השמים (חגיגה יב ע"א).  ↩

  5. זה: אחד מהם, משה רבנו.  ↩

  6. פץ: אמר.  ↩

  7. שוחקי לחם יומים: כינוי לשמים שטוחנים את המן (חגיגה יב ע"ב: ‘שחקים, שבו ריחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים’ וכו‘; ו’לחם יומיים‘ על־פי שמ’ טז:כט).  ↩

  8. ארך אפים: כינוי לקב"ה (שמ' לד:ו, ועוד).  ↩

  9. וזה: ישעיהו.  ↩

  10. האזינו: צ"ל ‘האזיני’.  ↩

  11. ארץ… כנפיים: כינוי לארץ, על־פי יש' יח:א.  ↩

  12. והבטחה נרמזה: נראה מדויק ממה שנתחלפו לשונות הפנייה אל השמים ואל הארץ, שמשה אמר לשון האזנה בשמים ולשון שמיעה בארץ, ואילו ישעיהו נקט לשון הפוך, שלא יקנאו השמים והארץ זה בזה, ויש כאן רמז לברכה שנאמרה מפי ישעיהו (יא:יג) ‘אפרים לא יקנא’ וכו'. ולא מצאתי לזה רמז במדרשות.  ↩

  13. נקי כפים: במקום: לנקי כפיים, והוא כינוי לישראל; ואולי הוא כינוי למשה רבנו.  ↩

  14. יקנה: צ"ל ‘יקנא’.  ↩