קשה היתה הפרידה לזוג הנאהבים, הוא כבר עמד על הכבש של הטראם, והיא עמדה למטה, על הארץ. עוד נשיקה ועוד נשיקה – עד שזז הטראם.
ארוכות רמז־ניפנף לה בידו, כשגבּוֹ אל יתר הנוסעים, והנה נגעה בו מאחוריו יד הקונדוקטור:
כרטיס!
הבחור כמו הקיץ פתאום, הפך פניו והתחיל מפשפש רתת בארנק־כספו. והכל נהנו בחשאי.