בזה שאיש לוקח לו אשה יפה, פורש כנפיו עליה וגוזלה מאחרים, – יש עוול גדול מאד. הנה מתהלכת נערה יפה עלי אדמות, אוצלת מהודה על ימין ועל שמאל, כפרח, ככוכב, – וכבר נמצא מי שחטפה, השתלב בזרועה: לי ולא לכם!
כי על כן אנו נהנים בחשאי, כשבאחד הימים אנו רואים פתאום אותו לחוד ואותה לחוד, או כשאנו רואים אותו עם אחרת ואותה עם אחר.
ההויה חוגגת אז:
– נפרדו!..