הם היו היחידים, שעיניהם נפקחו לראות את סדר העולם בקלקלתו הנוראה; האחרים לא ראו, כדגים הללו, שאינם רואים את הנהר. אבל הם ראו – ונזדעזעו. הצדק כקיטור, כחשמל הבקיע לו דרך – והם ביצעו את שלהם; ביצעו לפי שעה על־פני שטח־אדמה מסוים. אין הולכי־בטל – הכל עובדים!
אלא שהם עצמם, היחידים הללו, מה יעשו עכשיו?! רע, רע, להתגלגל בבתי־כלא, לעבוד עבודת־פרך בקַטוֹרגה ואפילו לעלות לגרדום – יכלו ויכלו, אבל לעבוד עבודה פשוטה שעות קבועות יום־יום, שעות קבועות יום־יום – זאת אין הם יכולים!