מְלֻבָּן הָאֲוִיר כִּפְלָדָה לֹא הַרְחֵק מִבְּאֵר שֶׁבַע,

וּשְׁמוּרוֹת הָעִינַיִם יַלְאֶה וְיַרְדִּים;

אַבְרָהָם וְשָׂרָה עַל כִּסְאוֹת לְלֹא נִיד כְּמוֹ טֶבַע,

לְיַד פֶּתַח אָהֳלָם בְּאֶמְצַע הָעִתִּים.

– שָׂרָה אַתְּ נָמָה? אַאֲזִין צְעָדִים מִנִּי דֶרֶךְ.

– אוּלַי מַלְאָכִים שׁוּב צָנְחוּ בַנְּתִיבוֹת.

הוּא זְקָנוֹ מִשְׁתַּלְשֵׁל כְּעֵין קְלָף שֶׁל תּוֹרָה עַד הַבֶּרֶךְ,

הִיא שָׁבִיס עַל רֹאשָׁהּ וְיָדֶיהָ שְׁלוּבוֹת.

פִּתְאֹם יִתְנַעֵר וְיָרוּץ וְחוֹזֵר כַּעֲבֹר רֶגַע

עִם שְׁלֹשָׁה בַחוּרִים מִשְׁתַּחֲוֶה עַד אֵין קֵץ.

נִרְפָּשִׁים בִּגְדֵיהֶם וּקְרוּעִים, כָּל גּוּפָם אוֹמֵר יֶגַע.

– רַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, הִשָּׁעֲנוּ תַּחַת עֵץ.

רוֹבְצִים הֵם בַּצֵּל, וּמִיָּד אַבְרָהָם בָּא עִם טֶנֶא

פּוֹרֵשׂ הַשֻּׁלְחָן וּמַעֲלֶה בֶן בָּקָר;

וּגְדֵלָה תְמִיהָתָם: הֲשָׁכַח הַיְּהוּדִי כִּי יֵשׁ צֶנַע,

אוֹ שֶׁמָּא בַּשּׁוּק הַשָּׁחֹר לוֹ מַכָּר?

אַךְ חִישׁ כַּאֲרָיוֹת רְעֵבִים הֵם זִנְּקוּ עַל הַטֶּרֶף,

וְשָׂרָה מִסְתַּכְּלָה: הֲרֵי אוֹכְלִים הֵם מַמָּשׁ!

וְרוֹקֵד הַזָּקֵן עַל גַּבָּם וּפוֹצֵר בָּם בְּלִי הֶרֶף:

– שׁוֹטִים, אַל תִּהְיוּ מַלְאֲכֵי הַחֻמָּשׁ.

כְּרֵסָם עֵת מִלְאוּ, פְּרֹק הִתְחִילוּ מִלֵּב הַמִּשְׁקֹלֶת:

גִּבְעָה כָּךְ וְכָךְ… וְלַנֶּגֶב מִפְתָּח…

חֲבֵרִים עַל צִדָּם – אֲבָרִים עִם בַּרְזֶל בִּמְעַרְבֹּלֶת…

וְנִחַר הַגָּרוֹן וְצוֹנֵן הָאֶקְדָּח…

רֹאשָׁם הִשְׁתּוֹחַח עַל שֻׁלְחָן וּמִמּוּל בִּדְמָמָה זוֹ

נֶאֱבַק אַבְרָהָם עִם קְשִׁי הַשָּׂגָה:

דּוֹרוֹת לְאֵין סְפֹר וְנִמְשָׁךְ עוֹד כִּבּוּשׁ אֲדָמָה זוֹ –

הַלְמַעַן תִּיקַר־תֵּאָהֵב עַד שַׁגַּע?

וְלָמָּה לִהְיוֹת דֶּלֶק־נֵצַח לְלַהַב כֹּה פֶרֶא,

וְלֹא דַי בִּשְׁבִילֵנוּ זִיק נָם חֲרִישִׁי?

לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן – אַךְ מַדּוּעַ תָּמִיד רַק לַזֶּרַע,

וְגוֹוֵעַ כָּל יוֹם כְּמוֹ נוֹלַד – בְּרֵאשִׁית?

הוּא נָגַע בָּם לְאַט: תַּחְזְרוּ? הֵם רָתְעוּ: לַגִּבְעָה? שָׁם

הַכֹּל מְאֻחָר. לֹא נִשְׁאַר חָבֵר חַי.

– אֵי־פַעַם קָפַצְתִּי תּוֹךְ קְרָב שֶׁאָפְסָה כְּבָר תִּקְוָה שָׁם.

שָׂרָה, הֶאָרִיק עוֹד הַפַּעַם חֲנִיכַי?

וְהֵם שָׁבוּ, הֵם שָׁבוּ. וְעָבִים כַּעֲגָלִים שֶׁנִּשְׁחָטוּ

הִתְלַקְחוּ בַשָּׁמַיִם. הַבִּיטִי שָׂרָה:

לֶהָבוֹת בִּצְנֵפָה, חֲדָשׁוֹת עִם קְדוּמוֹת שֶׁהֻצָּתוּ.

יִהְיֶה לַיְלָה נֶהְדָּר. תִּהְיֶה סְעָרָה.

חָזַר אֶל כִּסְאוֹ וְקָרָא שְׁמַע בַּחֲצִי־רֶדֶם,

וְשָׂרָה קָרְאָה תְפִלַּת הַמַּפִּיל;

וּשְׁנָת הִשְׁתַּטְּחָה וַתַּעֲלֵם שְׁנֵי רוּחוֹת מִנִּי קֶדֶם,

וַתַּצְעֵף גַּם אָהֳלָם שֶׁנָּסוֹג וְהֶאֱפִיל.

וְהַסַּעַר לֹא אֵחַר. כָּל אַדְמַת הַסְּבִיבָה הִתְחַלְחֵלָה,

וּרְעָמִים חוֹלְלוּ כוֹכָבִים וְעָפָר;

וּבֹקֶר צָרְחוּ עִתּוֹנִים, גַּם בֵּרְכוּ עַל הַפֶּלֶא:

לָכַדְנוּ גִּבְעָה כָּךְ וְכָךְ בְּמִסְפָּר.

כסלו תשי"א