מְטֻטֶּלֶת־לֵיל כְּמוֹ חַלָּף אָרֹךְ

כָּל נִיד וָנִיד תִּגְמֹר בְּמַהֲלֻמָּה;

עוֹרֶפֶת הִיא כִּבְיַד תַּלְיָן כָּל רֶגַע

הַבָּא וּמִשְׁתַּכֵּב עַל גַּרְדּוֹמָהּ.

הַנֵּר דּוֹלֵק, וְשֶׁקֶט כִּמְעַט שָׂשׂ,

כְּנִיעָה עֵת אֵין תִּקְוָה עוֹד מַמָּשִׁית.

תְּרִיסִים סְגוּרִים, וְהָרְגָּעִים בָּאִים –

הֲדֶרֶךְ קִיר אוֹ גַּג אוֹ עֲשָׁשִׁית?

וְהַמְּטֻטֶּלֶת תַּךְ וְתַז בְּלי דְמִי

דַּם־נֵצַח מִכָּל רֶגַע מִתְקָרֵב. –

אֶשְׁכַּב אַקְשִׁיב מִתַּחַת יָם הָרֶצַח

לַהֲלָךְ כְּבָשִׂים בָּאִים לְהֵעָרֵף.

ניסן תש"ה