חֲצִי הַבֹּקֶר גָּז, וְאֵין עוֹד בֹּקֶר.

וְאוֹרְלוֹגִין הָךְ עֲשִׂירִית,

וְהַשִּׁמְשָׁה תְּפוּחָה כְּמוֹ מֻרְסָה –

אַפְרוּרִית יְרַקְרֶקֶת וְרִירִית.

וַאֲנָשִׁים יוֹצְאִים בְּמַרְדֵּיהֶם

לַחֲרֹש בָּעָב לַשֶּׁמֶשׁ תֶּלֶם;

נִדְמֶה לִי, חֲכָמִים גְּדוֹלִים כְּמוֹתָם

הָיוּ כְבָר בִּמְחִילָה בְּחֶלֶם.

וּבָאַרְגָּז כְּבָר תַּמּוּ הַנֵּרוֹת,

וְטַחַב עַד כֻּתָּנְתִּי חוֹתֵר;

לְיַד חַלּוֹן אֵשֵׁב, אֶחְשֹׁב: מָה אִם

תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יוֹתֵר?

לֹא מַתְנוּ בְמַבּוּל שֶׁל מַיִם, אַף

מַבּוּל־שַׁלְהֶבֶת לֹא הִצְלִיחַ;

בְּאַפְרוּרִיּוּת עִוֶּרֶת וְרִירִית

עוֹלָם יִרְקַב אַט עַד יַסְרִיחַ.

שבט תש"ו