לוגו
זְהָבֵנוּ הַטָּהוֹר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

לז. שזר


וּמֶלֶךְ פּוֹרְטוּגַל יָשַׁב עִם שַׁגְרִיר־פֵס

וּכְבָר כָּלוּ מִלִּים שֶׁבְּרֹב נִמּוּס הֵן קַדּוּ

זוֹ לִקְרַאת זוֹ כְּבַרְוָזוֹת פִּטוּמוֹת, עַכְשָׁו

צִפָּרְנַיִם קְטַנְטַנּוֹת הֵגִיחוּ וְשָׂרָטוּ.


עַכְשָׁו סִלְסֵל הַמֶּלֶךְ בִּשְׂפָמוֹ בְּלַעַג

אֶל מוּל הַצִּיר – דְּמוּת יְהוּדִי רֶמְבְּרַנְטִי:

"עַמְּךָ נָסַע מִכָּאן וְכָל פַּזּוֹ הִשְׁאִיר!

עַל חֲכָמִים כְּמוֹתְכֶם כָּזֹאת לֹא הֶאֱמַנְתִּי".


לוֹיוֹת שֶׁל נֹגַהּ הִשְׁתַּזְּרוּ סְבִיב נִבְרָשׁוֹת,

וְסַהַר בַּחַלּוֹן עָמַד חִוֵּר כַּנֵּצַח.

הַצִּיר עֲנֹג הָאֶצְבָּעוֹת הֶחֱלִיק אַט אַט

הַדְרַת זָקָן שָׁחֹם וְרֹחַב קְלָף הַמֵּצַח:


"הוֹד מַלְכוּתוֹ יִסְלַח לִי, אַךְ לָקְחוּ הַפַּעַם

צֵידָה לַדֶּרֶךְ וְגַם הִיא רְכוּשֹ לֹא דַל".

הִרְצִינוּ פְנֵי הַמֶּלֶךְ: "בְּטַח בִּי אַלְפַסִּי,

זַרְנוּם כְּמוֹ זָר גִּדְעוֹן אֶת גִּזָּתוֹ מִטָּל".


לְרֶגַע הִזְדַּעְזְעוּ רִיסָיו שֶׁל הָאוֹרֵחַ

אַךְ הֶעְגִּימוֹ יוֹתֵר הַבּוּז וְהַבִּטּוּל;

הָאֲצִילִים הָאֵלֶּה יוֹדְעִים אֵיךְ לְקַנֵּחַ

כֵּרַת־טְרֵפָה רָרָה בְּמַעֲדַנֵּי הִתּוּל.


אֵיךְ נְעוֹרֵר תּוֹכָם כָּבוֹד לְקָרְבָּנָם?

אֵיכָה נַרְאֵם גִּבְעוֹת־סְתָרִים שֶׁבְּכָל צוּקָה

נַחְצֹב מִסַּלְעֵיהֶן זָהָב וַעֲטָרוֹת?

אָז סָח כִּבְלִי הֶמְשֵׁךְ עַד הַמְּתִיחוּת נִתְּקָה:


"פֹּה בְּלִיסְבּוֹן, הַמֶּלֶךְ, פֹּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,

אֹחִים בָּאִים בּוֹ לִתְפִלָּה וְתִנְשָׁמוֹת,

תַּנַ"ךְ מְאֹד עַתִּיק, כְּתָבוּהוּ בַּגָּלִיל

בִּימֵי רָעָה שְׁתֵּי אֲחָיוֹת מְיֻתָּמוֹת.


מָה אִוִּיתִי לִרְאוֹתוֹ". "גַּם לִי דָבָר גֻּנַּב.

נָקוּמָה וְנִסַּע; סוּסַי מְרֻסָּנִים".

וְחִישׁ נִטְּשׁוּ פַרְסוֹת־בַּרְזֶל מֵרְחוֹב לִרְחוֹב

בְּקֶצֶב־צְלִיל כְּמוֹ הָרַגְלַיִם פַּעֲמוֹנִים.


מֵרְחוֹב לִרְחוֹב, מִבֵּין הֵיכְלֵי־פְאֵר אֱלֵי

פָּחוֹת פְּאֵר, עַד בָּאוּ לִמְגוּרֵי דַלּוּת;

וּרְאֵה, שָׁם בֵּית הַכְּנֶסֶת מְסֹהַר־הַמֵּצַח.

“רַכָּב, קַח הַלַּפִּיד!” הַשַּׁעַר נָע חָלוּד.


הַצִּיר נִגַּשׁ אֶל הָאָרוֹן, פָּתַח דְּלָתָיו:

הַכֹּל כְּקֶדֶם כָּאן, שָׁקֵט הַקֹּדֶשׁ נָם,

תּוֹרוֹת בְּכִתְרֵיהֶן עוֹמְדוֹת עוֹד בַּמָּקוֹם;

כָּאן לֹא הֵעֵזוּ עוֹד לִשְׁלֹחַ יַד זְדוֹנָם.


אָפֵל יִהְיֶה אוֹתוֹ הַיּוֹם עֵת גַּם רוּחֵנוּ

תֶּחְדַּל הֱיוֹת בַּחֶלֶד קֹדֶשׁ וּפֻלְחָן! –

בְּקֶרֶן הַזָּוִית נָח סֵפֶר כְּבַד־זִקְנָה,

וְהוֹצִיאוֹ זָהִיר, פְּתָחוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן.


"רַכָּב, שָׂא הַלַּפִּיד! כָּךְ זֶהוּ, מֶלֶךְ רָם.

רְאֵה גַם פֹּה גַם שָׁם, אֵיךְ עוֹד נוֹצֵץ זָהָב,

זָהָב שֶׁלֹּא חֻצַּב בְּשׁוּם קַרְדֹּם וָאֵת. –

נֵשֵׁב וַאֲסַפֵּר עַל נֹעַר וְרָעָב.


"שְׁתֵּי אֲחָיוֹת זְקוּפוֹת־קוֹמָה וּשְחַרְחֹרוֹת,

כְּמוֹ מַלְכוּת בַּדָּם וְאִם פְּנֵיהֶן רָזוֹן;

הָאָב נָפַל חָלָל בִּגְדוּד רַבִּי עֲקִיבָא,

וְאֵם בַּשְׁבִי תָּקְעָה אֶל תּוֹךְ לִבָּהּ כִּידוֹן.


"שְׁתֵּי יְתוֹמוֹת, יוֹצְאוֹת יוֹם יוֹם לוּטוֹת שְׁחֹרִים

לִלְקֹט גַּרְגֵּר בֵּין הַפְּגָרִים אוֹ קְלִפַּת־פַּת;

וּלְאוֹר הַנֵּר בַּלֵּיל הֶחֱרִיזוּ אוֹת אֶל אוֹת,

עִטְּרוּן תָּגֵי־רָזִים – לַדּוֹר הַבָּא מַתָּת.


"כִּי שְׁנַיִם מַשָּׂאוֹת נוֹשֵׂא כָל יְהוּדִי:

שָׁמַיִם וְצִיּוֹן, וְשָׁוְא יִמְרֹד מוֹרֵד.

אַךְ יֵשׁ יִתְנוֹעֲעוּ כְּאֵסֶל וּדְלָיָיו,

וּמִתְרוֹמֵם אֶחָד עֵת הַשֵּׁנִי יוֹרֵד.


"וּבַחוּצוֹת שָׁט קֶטֶב מְיֻזָּע, מְרִירִי,

וּבַבַּיִת – שְתֵּי בָנוֹת, נֵר חֲשָׁאִי;

כְּבָר הַלְּסָתוֹת שְׁקוּעוֹת, כְּבָר כָּל הַגּוּף יָגֵעַ,

אַךְ הֵן מוֹשְׁכוֹת עוֹד עֹז מֵעֹנֶג עִלָּאִי.


”הִנֵּה שׁוֹפְכוֹת הֵן שִׂיחַ בִּפְסוּקֵי דָוִד,

בְּכָל מְחוֹל־הַחֵן שֶׁל נֶפֶשׁ מִתְפַּנֶּקֶת;

הִנֵּה הִנָּן שׁוּלַמִּיּוֹת – הִנָּךְ יָפָה! –

וְרַעַד יַעַל בְּלִבָּן, הַלְּחִי סוֹמֶקֶת.


"פַּעַם נִדְבְּרוּ שְׁכֵנִים וְזֶה אֶל זֶה תָּמָהוּ:

מַה לַּיְתוֹמוֹת שֶׁמִּמְּעוֹנָן זֶה זְמַן לֹא גָחוּ?

וּבְהִכָּנְסָם – עוֹד נֵר דָּלַק עַל הַשֻּׁלְחָן,

וּשְׁנֵי רָאשִׁים בְּלִי נִיד עַל הַגְּוִילִים שָׁחָחוּ.


"אַךְ הַדְּמָמָה, עַזָּה כְּמוֹ אֲוִיר כָּל מָוֶת,

צַעֲקָם הֶחֱנִיקָה. וּפִתְאֹם רֻתְּקוּ לַכְּתָב;

חִישׁ גּוֹלְלוּ אֶת הַיְרִיעוֹת לְכָאן וּלְכָאן,

וְכָל מִלַּת צָרָה וָצַר הָפְכָה זָהָב.


"וְסֵפֶר זֶה נָדַד מִכְּרַךְ לִכְרַךְ; יֵשׁ יִתְ־

עַלֵּם, יֹאבַד, אַךְ עַל כָּל תְּחוּם הוּא מִזְדַּמֵּן,

אָז שִׁיר עוֹלֶה, וְצַעַד יִתְאוֹשֵׁשׁ. הַבִּיטָה:

יָגוֹן עוֹנֶה בוֹ עַל עַצְמוֹ אָמֵן, אָמֵן".


הוּא נִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע וְנִשְׁעַן אָחוֹר,

וּבְתוֹךְ עֵינָיו וְעַל זְקָנוֹ לַפִּיד בָּעַר:

"כָּךְ זֹאת הִיא, הוֹד מַלְכוּת, זֹאת הַצֵּידָה לַדֶּרֶךְ,

וּבְשֶׁל זָהָב כָּזֶה עֵין־מֶלֶךְ לֹא תֵצַר.


"וְאִם תִּשְׁאַל, הַמֶּלֶךְ, מַה תַּכְלִית? אַאֲמִין,

יֵשׁ יוֹם, אַחֲרֵי תְמוּרוֹת הַזְּמַן וְהִפּוּכָיו,

עוֹד יִצְטָרֵךְ עוֹלָם עֲיֵף תְּלָאוֹת לְעָם

שֶׁבְּלֹא צִעֵר צֹעַר וּבְלֹא הִכְאִיב הָכְאָב".


הַמֶּרְכָּבָה חָזְרָה, וְסַהַר אַט שָׁקַע,

עַד כַּל הַלָּיְלָה – לֵיל. וּבְתוֹךְ הָאַפְלוּלִית

יָשַׁב נָבוֹךְ נִדְחָק בְּפִנָּתוֹ הַמֶּלֶךְ,

וְהַיְּהוּדִי – נוּגֶה, שָׁקֵט, וּדְמוּת שַׁלִּיט.