מתוך: קובץ חכמת הראב״ע קדם ירושלים תשל״א ב׳ 20 (א׳)

הקדמה    🔗

חָשַׁבְתִּי יַרְחֵי קֶדֶם

עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת

מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי

חֲכָמִים בְּצֻרוֹת וּגְדוֹלוֹת

אַחַת לְאַחַת בִּקְּשָׁה

נַפְשִׁי, וְשָׂם לָהּ עֲלִילוֹת

וַיְחַפֵּשׂ לִבִּי אַף רוּחִי בְקִרְבִּי

וְלֹא מָצְאוּ מַעֲנֶה בְּמַעֲמַקֵּי מְצוּלוֹת

שֶׁאֱלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מֵאֲרָיוֹת

גָּבֵרוּ, וְלִפְנֵי כָל חֲכַם לֵב לְהִגָּלוֹת

לָכֵן שַׂרְעַפַּי יְשִׁיבוּנִי, אֲלֵיכֶם

אִישִׁים אֶקְרָא, אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת.