הָיָה אָדָם גַּנָּב, וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהָיְתָה תְשׁוּבָתוֹ כֵנָה. פָּתַח לוֹ חֲנוּת שֶׁהָיָה מוֹכֵר בָּהּ אֲרִיגִים, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמָן. אֵרַע בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁסָּגַר אֶת חֲנוּתוֹ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. בָּא אַחַד הַגַּנָּבִים הָעֲרוּמִים, שֶׁשִׁוָּה לְעַצְמוֹ דְמוּת מַרְאֵה בַעַל הַחֲנוּת, וְהוֹצִיא מִשַּׁרְווּלוֹ מַפְתֵּחוֹת, וְהָיָה זֶה בַּלַיְלָה, וְאָמַר לְשׁוֹמֵר הַשּׁוּק: “לֵך וְהַדְלֵק לִי נֵר זֶה”, נְטָלוֹ מִמֶּנוּ הַשּׁוֹמֵר וְהָלַךְ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשּׁוֹמֵר לָקַח מִמֶּנוּ אֶת הַנֵּר וְהָלַךְ לְהַדְלִיקוֹ. פָּתַח הַגַּנָּב אֶת הַחֲנוּת וְהִדְלִיק נֵר אַחֵר שֶׁהָיָה אִתּוֹ. כְּשֶׁבָּא הַשּׁוֹמֵר מְצָאוֹ יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת וּפִנְקַס הַחֶשְׁבּוֹנוֹת בְּיָדוֹ, וְהוּא מְעַיֵּן בּוֹ וּמְחַשֵּׁב חֶשְבּוֹנוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו. לֹא פָסַק מִכָּךְ עַד לִשְׁעַת הַשַּׁחַר, אַחַר־כָּךְ אָמַר לַשּׁוֹמֵר: “הָבֵא אֵלַי גַּמָּל בִּגְמַלּוֹ שֶׁיִּשָׂא לִי מִקְצַת מִן הַסְּחוֹרָה”. הֵבִיא לוֹ גַמָּל בִּגְמַלּוֹ. נָטַל לְיָדָיו אַרְבַּע חֲבִילוֹת מִן הָאָרִיג וְהוֹשִׁיטָן לוֹ. טָעַן אוֹתָן עַל גְּמַלּוֹ. אַחַר־כָּך נָעַל אֶת הַחֲנוּת, וְנָתַן לַשּׁוֹמֵר שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַגַּמָּל, כְּשֶׁהַשּׁוֹמֵר מַאֲמִין שֶׁהוּא בַעַל הַחֲנוּת. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהִבְהִיר הַיּוֹם, בָּא בַעַל הַחֲנוּת. הָיָה הַשּׁוֹמֵר מְבָרְכוֹ בִּגְלַל שְׁנֵי הָאֲדַרְכְּמוֹנִים. הָיוּ דְבָרָיו מוּזָרִים בְּעֵינֵי בַעַל־הַחֲנוּת וְתָמַהּ עָלָיו. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַחֲנוּת, מָצָא זִיבַת הַדֹּנַג וּפִנְקַס הַחֶשְׁבּוֹנוֹת מָשְׁלָךְ. הִתְבּוֹנֵן בַּחֲנוּת וּמָצָא אַרְבַּע חֲבִילוֹת מִן הָאָרִיג חֲסֵרוֹת. אָמַר לַשּׁוֹמֵר: “מֶה הָעִנְיָן?” סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁעָשָׂה בַלַּיְלָה וּמַשָּׂאוֹ־וּמַתָּנוֹ עִם הַגַּמָּל בִּדְבַר הַחֲבִילוֹת. אָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי אֶת הַגַּמָּל שֶׁטָּעַן עִמְּךָ אֶת הָאָרִיג בַּשַּׁחַר”, אָמַר לוֹ: “שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הֱבִיאוֹ אֵלָיו אָמַר לוֹ: “לְאָן נָשָׂאתָ אֶת הָאָרִיג בַּשַּׁחַר?” אָמַר לוֹ: “לְתַחֲנָה פְלוֹנִית שֶׁלְּיַד הַנָּהָר וְטָעַנְתִּי אוֹתוֹ עַל סְפִינָה פְלוֹנִית”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ עִמִּי אֵלֶיהָ”. הָלַךְ עִמּוֹ אֵלֶיהָ, וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי הַסְּפִינָה, וְאֵלֶּה בְעָלֶיהָ”. אָמַר לוֹ לְבַעַל הַסְּפִינָה: “לְהֵיכָן הוֹבַלְתָּ אֶת הַסּוֹחֵר וְאֶת הָאָרִיג?” אָמַר לוֹ: “לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּבָא אֵלַי עִם גַּמָּל, שֶׁטָּעַן אֶת הָאָרִיג עַל גְּמַלוֹ וְהָלַךְ וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן הָלַךְ”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי אֶת הַגַּמָּל שֶׁהוֹבִיל מֵאֶצְלְךָ אֶת הָאָרִיג”. הֵבִיא אוֹתוֹ אֵלָיו, אָמַר לוֹ: “לְאָן הוֹבַלְתָּ אֶת הָאָרִיג מִן הַסְּפִינָה עִם הַסּוֹחֵר?” אָמַר לוֹ: “לְמָקוֹם כָּזֶה וְכָזֶה”. אָמַר לוֹ: “בֹּא אִתִּי אֵלָיו וְהַרְאֵנִי אוֹתוֹ”. הָלַךְ עִמּוֹ הַגַּמָּל לְמָקוֹם מְרֻחָק מִן הַחוֹף. וְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת הַחָאן שֶׁהִנִּיחַ בֹּו אֶת הָאָרִיג וְהֶרְאָה לוֹ אֶת מַחְסָנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר. נִגַּשׁ אֶל הַמַּחְסָן וּפְתָחוֹ וּמָצָא אֶת אַרְבַּע הַחֲבִילוֹת שֶׁל הָאָרִיג בְּמַצָּבָן, לֹא הֻתְּרוּ עֲדַיִן, וְהוֹשִׁיט אוֹתָם לַגַּמָּל. וְהַגַּנָּב שָׂם לִפְנֵי כֵן אֶת מַלְבּוּשׁוֹ עַל הָאָרִיג, הוֹשִׁיטוֹ בַּעַל־הָאָרִיג גַּם אוֹתוֹ לַגַּמָּל. טָעַן אֶת הַכֹּל עַל הַגָּמָל, וְנָעַל אֶת הַמַּחְסָן וְהָלַךְ עִם הַגַּמָל, וְהִנֵּה הַגַּנָּב מוֹפִיעַ לִקְרָאתוֹ. הָלַךְ אַחֲרָיו עַד שֶׁהוֹרִיד אֶת הָאָרִיג בַּסְּפִינָה, וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, אֱלֹהִים שׁוֹמֶרְךָ, וַהֲרֵי כְבָר לָקַחְתָּ אֲרִיגְךָ וְלֹא אָבַד מִמֶּנּוּ כְלוּם, תֵּן לִי אֵפוֹא מַלְבּוּשִׁי”. צָחַק עָלָיו הַסּוֹחֵר וְנָתַן לוֹ מַלְבּוּשׁוֹ וְלֹא הִדְרִיךְ מְנוּחָתוֹ וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְדַרְכּוֹ.
וּמִמַה שֶּׁיְסֻפָּר: