לוגו
סִפּוּר אַהֲבָתוֹ שֶׁל אַבּוּ עִיסָא לְקֻרְרַתֻּ־אלְעַיְן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

סִפֵּר עְמר בֶּן מַסְעַדָה, אָמַר: הָיָה אַבּוּ עִיסָא בֶּן אַלרְרַשִׁיד אֲחִי אַלְמַאֲמוּן אוֹהֵב אֶת קֻרְרַתּ־אַלְעַיְן שִׁפְחַת עַלִי בֶּן הִשָׁאם. וְאַף הִיא הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ. וְאוּלָם אַבּוּ עִיסָא הָיָה מַסְתִּיר אֶת אַהֲבָתוֹ וְאֵינוֹ מְגַלָּהּ וְלֹא מְתַנָּהּ לְאָדָם, וְאֵינוֹ מֵבִיא אִישׁ בְּסוֹדוֹ, וְכָל זֶה בִּגְלַל גַּאֲוָתוֹ וְרֶגֶשׁ הַכָּבוֹד שֶׁבּוֹ. הָיָה מִשְתַּדֵּל לִרְכּשׁ אוֹתָהּ מֵאֲדוֹנָהּ בְּכָל תַּחְבּוּלָה, וְלֹא עָלְתָה בְיָדוֹ. כְּשֶׁפָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ וְגָבְרָה תְשׁוּקָתוֹ וְנִלְאָה לִמְצֹא עֵצָה בְעִנְיָנָהּ, נִכְנַס אֶל אַלְמַאֲמוּן בְּיוֹם עֲצֶרֶת־עָם אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלְּקוּ הָאֲנָשִׁים מֵאֶצְלוֹ, וְאָמַר: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אִלּוּ בָחַנְתָּ אֶת פְּקִידֶיךָ הַיּוֹם בִּשְׁעַת הֶסַּח־הַדַּעַת מִצִּדָּם, הָיִיתָ מַבְחִין אֶת אֲצִילֵי־הָרוּחַ בְּתוֹכָם מִזּוּלָתָם, וּמְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם וְעֵרֶךְ אֲצִילוּתוֹ”. וְאוּלָם מִתְכַּוֵּן הָיָה אַבּוּ־עִיסָא בִדְבָרָיו כְּדֵי לְהַשִּׁיג בְּכָךְ יְשִׁיבָתוֹ עִם קֻרְרַתְּ־אלְעַיִן בְּבֵית אֲדוֹנָהּ. אָמַר לוֹ אַלְמַאֲמוּן: “עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ”, וְצִוָּה לְצַיֵּד לוֹ סִירָה, שֶהָיְתָה מְכֻנָּה בַּכִּנּוּי “הַמְּעוֹפֵף”. הִגִּישׁוּ אוֹתָהּ לוֹ, וְרָכַב וְעִמּוֹ חֲבוּרָה מִפָּמַלְיָתוֹ. וְהָיָה הָאַרְמוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכוֹ אַרְמוֹנוֹ שֶׁל חַמִיד אַלטַּוִיל אַלטּוּסִי. נִכְנְסוּ אֵלָיו לְאַרְמוֹנוֹ בְּשָׁעָה שֶׁדַּעְתּוֹ מֻסָּחָה, וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב עַל…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְמַאֲמוּן רָכַב בְּסִירָה וְעִמּוֹ חֲבוּרָה מִפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ, וְשֶׁנָּסְעוּ עַד שֶׁבָּאוּ לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל חַמִיד אַלטַּוִיל אַלטּוּסִי וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב עַל מַחֲצֶלֶת שֶׁל קָנִים וּלְפָנָיו זַמָּרִים וּבִידֵיהֶם כְּלֵי־נְגִינָה שֶׁל עוּד וַחֲלִילִים וְזוּלַת אֵלֶּה. יָשַׁב אַלְמַאֲמוּן שָׁעָה־אַחַת. אַחַר־כָּךְ הוּשַׂם לְפָנָיו מַאֲכָל מִבָּשָׂר שֶׁל בְּהֵמוֹת וְלֹא הָיָה בוֹ כְלוּם מִבְּשַׂר הָעוֹפוֹת. לֹא שָׁעָה אַלְמַאֲמוּן לִכְלוּם מִזֶּה. אָמַר אַבּוּ־עִיסָא: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי נִכְנַסְנוּ לְמָקוֹם זֶה בִּשְׁעַתַ הֶסַּח־הַדַּעַת, כְּשֶאֵין בַּעַל־הַבַּיִת יוֹדֵעַ עַל דְּבַר בּוֹאֲךָ, קוּם וְנֵלֵךְ לִמְסִבָּה מְזֻמָּנָה לְךָ שֶׁתַּתְאִים לְךָ”. קָם הַכַּלִיף וְהַפָּמַּלְיָה שֶׁלּוֹ וּבְחֶבְרָתוֹ אָחִיו אַבּוּ־עִיסַא וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַחֲצֵרוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן הִשָׁאם. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ עַל דְּבַר בּוֹאָם, קִבֵּל פְּנֵיהֶם בְּקַבָּלַת־הַפָּנִים הַיָּפָה בְּיוֹתֵר, וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַּלִיף. אַחַר־כָּךְ הוֹבִילֵם לַגְּזוּזְטְרָא וּפָתַח לָהֶם אוּלָם שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים יָפֶה הֵימֶנּוּ; רִצְפָּתוֹ וְעַמּוּדָיו וּכְתָלָיו שַׁיִשׁ בְּכָל מִינֵי פִּתּוּחִים יְוָנִיִּים, וְרִצְפָּתוֹ מֻצָּעָה בְמַחֲצָלוֹת הֹדִּיוֹת, וַעֲלֵיהֶן שְׁטִיחִים בָּצְרִיִּים; וְאוֹתָם שְׁטִיחִים מַתְאִימִים לְאֹרֶךְ הָאוּלָם וְרָחְבּוֹ. יָשַׁב אַלְמַאֲמוּן שָׁעָה אַחַת, כְּשֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן לַבַּיִת וְלַתִּקְרָה וְלַקִּירוֹת, אַחַר־כָּךְ אָמַר: “הַאֲכִילֵנוּ מַשֶּׁהוּ”, וְהוּבָאוּ תֵּכֶף וּמִיָּד קָרוֹב לְמֵאָה מִינִים מִן הַתַּרְנְגֹלֶת, מִלְּבַד מַה שֶּׁאִתָּם מִן הָעוֹפוֹת וְהַמְּרָקִים וְהַצְּלִי וִירָקוֹת עֲשׂוּיִים בְּחֹמֶץ. כְּשֶׁאָכַל אָמַר: “הַשְׁקֵנוּ מַשֶּׁהוּ, עַלִי”, וְהוּבָא יַיִן מָסוּךְ תְּמַד־תְּמָרִים מְבֻשָּׁל בְפֵירוֹת וּבְגַרְעִינִים רֵיחָנִיִּים, בִּכְלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּבְדֹלַח. וְאֵלֶּה שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ יַיִן לַמְּסִבָּה, נְעָרִים כְּאִלּוּ הָיוּ יְרֵחִים עֲלֵיהֶם מַלְבּוּשִׁים אֲלֶכְּסַנְדְרוֹנִים טְווּיִים בְּזָהָב, וְעַל חָזֵיהֶם זְכוּכִיּוֹת שֶׁל בְּדֹלַח בָּהֶן מֵי־וְרָדִים מְסוּכִים מֹר. הִשְׁתָּאָה אַלְמַאֲמוּן לְמַה שֶּׁרָאָה הִשְׁתָּאוּת רַבָּה וְאָמַר: “אַבּוּ־אַלְחַסַן”. קָפַץ אֶל הַשָּׁטִיחַ וּנְשָׁקוֹ וְאַחַר־כָּךְ עָמַד לִפְנֵי הַכַּלִיף וְאָמַר: “הִנְנִי לִפְקֻדָּתְךָ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “הַשְׁמִיעֵנוּ מַשֶּהוּ מִן הַזִּמְרָה הַמְּרנִינָה”. אָמַר לוֹ: “שָמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אַמַלֵּא”. נֶעֱלַם הֶרֶף־עַיִן אֶחָד וּבָא וְעִמּוֹ עֲשָׂרָה מִן הַסָּרִיסִים נוֹשְׂאִים שְׁרַפְרַפִים שֶׁל זָהָב, וְהִצִּיבוּם. אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ עֶשֶׂר שְׁפָחוֹת כְּאִלּוּ הֵן אַגַנֵּי־הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, וְכַגַּנּוֹת הַפּוֹרְחוֹת, וַעֲלֵיהֶן קְטִיפָה שְׁחוֹרָה וּבְרָאשֵׁיהֶן עֲטָרוֹת שֶׁל זָהָב. הָלְכוּ עַד שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַכִּסְאוֹת וְזִמְּרוּ זְמִירוֹת. הִסְתַּכֵּל אַלְמַאֲמוּן בְּשִׁפְחָה מֵהֶן, וְהָלַךְ שֶׁבִי אַחֲרֵי חִנָּהּ וִיפִי מַרְאֶיהָ. אָמַר לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוֹ: “שְׁמִי סַגָ’אח, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי לָנוּ, סַגָ’אח”. הִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בָּאתִי מְהַלֵּך מְפַחֵד וּמִתְגַּנֵּב

כְּלֶכֶת רָאָה שְׁנֵי כְפִירִים עֲלֵי מַיִם, מוּג לֵב.

סֵיפִי עֲנָוָה וְלִבִּי נָבוֹךְ בִּרְעָדָה,

מֵעֵינֵי אוֹיֵב וְאוֹרֵב מֵלא חֲרָדָה,

עֲדֵי עָלַי עַלְמָה רַכָּה נְעִימָה יָרָדָה,

כִּצְבִיָּה עֲלֵי גִבְעַת־חוֹל וְלָדָהּ אָבָדָה.

אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: “אָכֵן הֵיטַבְתְּ, נַעֲרָה, לְמִי שִׁיר זֶה”? אָמְרָה לוֹ: “לְעַמְר בֶּן מַעְדִיכַּרִבּ אַלַזִּבִידִי, וְהַמַּנְגִּינָה לְמַעְבָּד”. שָׁתוּ אַלְמַאֲמוּן וְאַבּוּ־עִיסָא וְעַלִי בֶּן הִשָׁאם. אַחַר כָּךְ הִסְתַּלְּקוּ הַנְּעָרוֹת, וּבָאוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת אֲחֵרוֹת, וְעַל כָּל אַחַת מֵהֶן הַמֶּשִׁי הַתֵּימָנִי רָקוּם בְּזָהָב. יָשְׁבוּ על הַכִּסְאוֹת וְזִמְרוּ מִינֵי זְמִירוֹת. נָתַן אַלְמַאֲמוּן עֵינָיו בְּנַעֲרָה מֵהֶן, דּוֹמָה לְעָפְרַת עֲרָבָה, וְאָמַר לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוֹ: “שְׁמִי טַ’בְּיָה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “זַמְרִי לָנוּ, טַ’בְּיָה”. צִוְּצָה כְּצִפּוֹר וְנָשְׂאָה קוֹלָה בִּשְנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בְּנוֹת־עֵדֶן, אֲצִילוֹת לֹא שָׂמוּ לֵב לְדִבַּת עָם,

כְּצִבְיוֹת מַכָּה אֲשֶׁר נֶאֱסַר צֵידָן.

תַּחְשְׁבֵן לְזוֹנוֹת לְפִי רֹךְ מִדְבָּרָן,

וְאוּלָם יְסִירָן מִדִּבְרֵי בֶלַע הָאִסְלָאם.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: “יְיַשֵּׁר־כֹּחֵךְ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע־מֵאוֹת וְשִׁשָׁה־עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁגָּמְרָה הַנַּעֲרָה שִׁירָהּ, אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: "יְיַשֵּׁר כֹּחֵךְ. לְמִי שִׁיר זֶה? אָמְרָה לוֹ: "לְגַ’רִיר וְהַמַּנְגִּינָה לְאִבְּן סֻרַיגְ' ". שָׁתָה אַלְמַאֲמוּן וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ. הִסְתַלְּקוּ הַנְּעָרוֹת וּבָאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר נְעָרוֹת אֲחֵרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן אַבְנֵי־חֵן, וַעֲלֵיהֶן קְטִיפָה אֲדֻמָּה רְקוּמָה בְזָהָב הַמְּשֻׁבָּץ בְּמַרְגָלִיוֹת וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְהֵן חֲשׂוּפוֹת רֹאשׁ. יָשְׁבוּ עַל הַכִּסְאוֹת וְזִמְּרוּ מִינֵי מַנְגִּינוֹת. הִתְבּוֹנֵן אֶל נַעֲרָה מֵהֶן, דּוֹמָה כְשֶׁמֶשׁ הַיּוֹם. אָמַר לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוָ: “פָאתִּן שְׁמִי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי לָנוּ פָאתִּן”. הִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיטִיבִי עִמִּי בְּדָבְקֵּךְ בִּי, כִּי זֹאת עִתָּהּ.

רַב הוּא אֲשֶׁר טְעַמְתִּיהוּ מִן הַפְּרִידָה.

אַתְּ אֲשֶׁר אָסַפְתְּ כָּל סְגֻלּוֹת הַחֵן בְּפָנָיו,

וְאוּלָם בִּגְלָלוֹ אֹרֶךְ־רוּחִי אוֹתִי עָזָב.

בִּזְבַּזְתִּי חַיַי בְּאַהֲבָתֵךְ, וּלְוָאי

אֲחוֹנַן יְדִידוּתֵךְ בַּאֲשֶׁר בִּזְבַּזְתִּי דַי.

אָמַר לָהּ: “יְיַשֵּׁר כֹּחֵךְ, פָאתִּן. לְמִי שִׁיר זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “לְעַדִי בֶּן זַיְד, וְהַמַּנְגִּינָה עַתִּיקָה”. שָׁתָה אַלְמַאֲמוּן וְאַבּוּ־עִיסָא וְעֵלִי בֶּן הִשָׁאם. הִסְתַּלְּקוּ הַנְּעָרוֹת, וּבָאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר אֲחֵרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן מַרְגָלִיּוֹת, וַעֲלֵיהֶן מֶשִׁי רָקוּם בְּזָהָב אָדֹם וּבְמָתְנֵיהֶן חֲגוֹרוֹת מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים־טוֹבוֹת. יָשְׁבוּ עַל הַכִּסְאוֹת וְזִמְּרוּ בְּמִינֵי מַנְגִּינוֹת. אָמַר אַלְמַאֲמוּן לְנַעֲרָה מֵהֶן, הַדּוֹמָה לִסְעִיף עֲרָבָה: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה”, אָמְרָה: “שְׁמִי רַשַׁא, נְשִיא הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי לָנוּ, רַשַׁא”. הִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וּשְׁחוֹר עֵינַיִם כְּעָנָף לְחֹלִי אַהֲבָה אֲרוּכָה,

דָּמָה לְעֹפֶר נִדְהָם, תּוֹהֶה בִמְבוּכָה.

שָׁתִיתִי עַל לֶחְיוֹ יֵין בְּרָכָה,

וָאֲרִיבֵהוּ בַכּוֹס עֲדֵי שָׁחָה,

וַיְהִי שׁוֹכֵב־חֵיקִי, וַנָּלֶן יַחְדָּו.

וָאֹמַר לְנַפְשִׁי: הֵן זֶהוּ אֲשֶׁר אֶתְאַו.

אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: “הֵיטַבְתְּ נַעֲרָה, הוֹסִיפִי לָנוּ עוֹד”. קָמָה הַנַּעֲרָה וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו וְזִמְּרָה בְבֵית־שִׁיר זֶה:

יָצְאָה אַט לַחֲזוֹת בַּכְּלוּלוֹת,

בִּכְתֹנֶת מְשׂוּחָה מֹר וַאֲהָלוֹת.

רָעַד אַלְמַאֲמוּן בְּגִיל לְשֵׁמַע בֵּית שִׁיר זֶה, וּכְשֶׁרָאַתָה הַנַּעֲרָה אֶת אַלְמַאֲמוּן רוֹעֵד בְּגִיל, הִתְחִילָה חוֹזֶרֶת וְשָׁרָה בֵּית־שִׁיר זֶה. אַחַר־כָּךְ אָמַר אַלְמַאֲמוּן: "הַגִּישׁוּ אֶת הַמְעוֹפֵף:, וּבִקֵּשׁ לִרְכַּב וְלָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ. קָם עַלִי בָּן הִשָׁאם וְאָמַר: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִין. אֶצְלִי נַעֲרָה שֶׁקְּנִיתִיהָ בַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר, וּכְבָר לָקְחָה אֶת כָּל לִבִּי, וּרְצוֹנִי לְהַצִּיעָהּ לִפְנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, וְאִם תִּשָּׂא חֵן בְּעֵינָיו, לוֹ הִיא, וְאִם לַאו יִשְׁמַע מִשִּׁירָהּ מַשֶּהוּ”. אָמַר הַכַּלִיף: “הָבֵא אוֹתָהּ לְפָנַי”. יָצְאָה נַעֲרָה דּוֹמָה לִסְעִיף עֲרָבָה. לָהּ עֵינַיִם מְפַתּוֹת, וְגַבּוֹת עֵינֶיהָ כִּשְׁתֵּי קְשָׁתוֹת, וְעַל רֹאשָׁהּ כֶּתֶר שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וּמִתַחַת לוֹ קִשּׁוּר וְעָלָיו כָּתוּב בְּפִטְדָה בֵּית־שִׁיר זֶה:

פֵּיָה וְלָה שֵׁד אֲשֶׁר יוֹרָהּ

יְרוֹת לַלְּבָבוֹת בְּקֶשֶׁת לֹא יֶתֶר לָהּ.

הִתְהַלְּכָה אוֹתָהּ נַעֲרָה כְּאִלּוּ הִיא עֹפֶר נִמְלָט, וְהִיא מְפַתָּה אֲפִלוּ יְרֵא־שָׁמַיִם. וְלֹא פָסְקָה מֵהִתְהַלֵּךְ עַד שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעָה־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה הִתְהַלְּכָה כְאִלּוּ הִיא עֹפֶר נִמְלָט, וְהִיא מְפַתָּה אֲפִלוּ יְרֵא־שָׁמַיִם. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אַלְמַאֲמוּן, הִשְׁתָּאָה לְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וְהָיָה אַבּוּ עִיסָא חָשׁ כְּאֵב בְּלִבּוֹ וְהִצְהִיב צִבְעוֹ וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ. אָמַר לוֹ אַלְמַאֲמוּן: “מַה לְךָ אַבּוּ־עִיסָא שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַצָּבְךָ?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, בִּגְלַל חֹלִי הַתּוֹקְפֵנִי לִפְרָקִים”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “כְּלוּם הִכַּרְתָּ נַעֲרָה זוֹ לִפְנֵי כֵן”? אָמַר: “הֵן, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים; וּכְלוּם יִסָּתֵר הַיָּרֵחַ?” אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: “מַה־שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוֹ: “שְׁמִי קֻרְרַתֻּ־אלְעַיְן, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי לָנוּ, קֻרְרַתֻּ־אלְעַין”. זִמְּרָה בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

נָדְדוּ הָאֲהוּבִים מֵאִתְּךָ בַּאֲפֵלַת לֵיל,

וּכְבָר נָסְעוּ בַּשַּׁחַר עִם הַחוֹגְגִים לָאֵל.

תָּקְעוּ אָהֳלֵי עֹז עַל כִּפּוֹתֵיהֶם1

וַיִּסְתַּתְּרוּ בִקְטִיפָה כִּלּוֹתֵיהֶם.

אָמַר לָהּ הַכַּלִיף: “יְיַשֵּׁר כֹּחֵךְ. לְמִי שִׁיר זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “לְדִעְבִּל אַלְכֻזָאעִי וְהָאוֹפֶן לְזֻרְזוּר אַלצַּגִיר”. הִסְתַּכֵּל בָּהּ אַבּוּ־עִיסָא, וְהֶחֱנִיקוּ אוֹתוֹ הַדְּמָעוֹת, עַד שֶׁתָּמְהוּ עָלָיו הַנִּמְצָאִים בַּמְּסִיבָּהּ. פָּנְתָה הַנַּעֲרָה אֶל אַלמַאֲמוּן וְאָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת לְשַׁנּוֹת הַדְּבָרִים?” אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי כְּכָל אֲשֶׁר אַתְּ חֲפֵצָה”. הִנְּעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם רָצִיתָ גָלוּי יָדִיד יִרְצֶךָ,

הֱוֵה שׁוֹמֵר בְּסוֹד אֶת אַהֲבָתֶךָ,

וְדִבְרֵי מַלְשִׁין הָפֵר, כִּי מְעַט הוּא אֲשֶׁר

מַלְשִׁין יְבַקֵּשׁ זוּלַת הַרְחֵק אוֹהֵב, הָסֵר.

וּכְבָר אָמְרוּ: הָאוֹהֵב עֵת יִתְקָרֵב,

יָקוּץ, וְכִי רִחוּק יְרַפֵּא צַעַר אָהֵב.

בִּשְׁתֵּיהֵן הִתְרַפֵּאנוּ וְלָנוּ לֹא רָפָא,

וְאוּלָם קְרָבָה לַחֲצֵרוֹת מֵהַרְחֵק יָפָהּ.

אַךְ לֹא יוֹעִיל לַחֲצֵרוֹת הִתְקָרֵב,

אִם אֲשֶׁר אֲהַבְתּוֹ אַהֲבָה לֹא יָשֵׁב.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמַר אַבּוּ־עִיסָא: “הוֹי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁגָּמְרָה קֻרְרַתֻּ־אלְעַיְן שִׁירָהּ, אָמַר אַבּוּ־עִיסָא: “הוֹי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אִם גַּם נִפָּרַע לְשִמְצָה, הִנֵּה מְנוּחָה נִמְצָא. כְּלוּם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת לְהָשִיב לָהּ?” אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “הֵן, אֱמֹר כְּכָל אֲשֶׁר חָפַצְתָּ” הִבְלִיג עַל דֶּמַע עֵינוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שָׁתַקְתִּי וְלֹא אָמַרְתִּי כִּי אוֹהֵב לִבִּי,

וָאֶצְפֹּן וָאֶטְמֹן אֶת הָאַהֲבָה בְּחֻבִּי.

אַךְ אִם הָאַהֲבָה מֵעֵינִי הִצְהִירָה,

הִנֵּה בַאֲשֶׁר קָרַבְתִּי לַלְּבָנָה הַמְּאִירָה.

נָטְלָה קֻרְרַתֻּ־אלְעַיְן אֶת הָעוּד וְהִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִלּוּ הָיוּ נְכוֹנִים אֲמָרֶיךָ,

לֹא הָיִיתָ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּגַעֲגוּעֶיךָ.

וְאַל תַּעֲמֵד פְּנֵי סַבְלָן כְּלַפֵּי עַלְמָה

מֻפְלָאָה בַיֹּפִי וּבְעֶצֶם עַצְמָהּ.

אָכֵן אֵין מַמָּשׁ בַּאֲשֶׁר תִּטְעַן טָעוֹן

זוּלָתִי דְבַר־שְׂפָתַיִם, אִמְרֵי לָשׁוֹן.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ הִתְחִיל אַבּוּ־עִיסָא בוֹכֶה וְנֶאֱנַח וּמִתְאוֹנֵן עַל יִסּוּרָיו וְרוֹעֵד. אַחַר־כָּךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ אֵלָיהָ וְעָלוּ הַדְּמָעוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

גוּף נִרְזָה תַּחַת בְּגָדַי,

וּדְאָגָה מַטְרִידָה תוֹךְ קְרָבַי.

וְלִי לֵב חָלְיוֹ יַתְמִיד,

וְגַלְגַּל עַיִן בִּבְכִי יָרִיד.

וּבְכָל אֲשֶׁר פִּקֵחַ אוֹתִי יְנַחֵם,

מִיָּד בָּאַהֲבָה לִי מְחָרֵף יִתְקוֹמֵם.

אֱלֹהַי, לֹא אוּכַל כָּל זֶה נְשׂא.

אוֹ מָוֶת אוֹ יֶשַׁע מַהֵר יָבוֹא.

כְּשֶׁגָּמַר אַבּוּ־עִיסָא קָפַץ עַלִי בֶן הִשָׁאס וְנִגַּשׁ וְנָשַׁק רַגְלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי כְּבָר נֶעְתַּר אֱלֹהִים לִתְפִלָּתְךָ וְשָׁמַע סוֹד־שִׂיחֲךָ וְנַעֲנָה לְךָ שֶׁתִּקַח אוֹתָהּ עִם כָּל הַשַּׁיָּךְ לָהּ מִּשְּׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה וְכָל יְקָר, אִם לֹא יִהְיֶה לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים בָּהּ חֵפֶץ”. אָמַר אַלְמַאֲמוּן: “וְאַף אִלּוּ הָיָה לָנוּ בָהּ חֵפֶץ, הָיִינוּ מְבַכְּרִים אֶת בֶּן עִיסָא עַל עַצְמֵנוּ, וְהָיִינוּ עוֹזְרִים לוֹ לְהַשִּׂיג מַטָּרָתוֹ”. אַחַר־כָּךְ קָם אַלְמַאֲמוּן וְרָכַב בַּמְּעוֹפֵף, וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו אֶת אַבּוּ־עִיסָא שֶׁיִּקַּח אֶת קֻרְרַתֻּ־אלְעַיְן. נְטָלָהּ וְהוֹלִיכָהּ לִמְעוֹנוֹ וְלִבּוֹ רָחַב. רְאֵה אֵפוֹא מָה רַבָּה הָיְתָה נְדִיבוּתוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן הִשָׁאם.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר:


  1. תמונת אהליהם העגולים של החוגגים.  ↩