יֵשׁ פִּנּוֹת אֱלֹהִים — וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי

מֵעֵבֶר לְכָל גִּבְעָה הִנָּן נִרְאוֹת

כִּדְמָעוֹת זַכּוֹת, תְּלוּיוֹת בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ,

כִּיפִי מִקְדָּשִׁים, כִּיפִי עֲלָמוֹת מְאִירוֹת.

שָׁם עֵמֶק כְּגָבִיעַ מְלֵא צְחוֹק וָחֵן יָנוּחַ.

תַּחְתִּיתוֹ — מַעְיָן רָךְ, מִזְרְקֵי אוֹר — אִילָנָיו.

פֹּה מוֹרָד הָר וִירַק תִּלֵּי־אוֹרָהּ,

שָׁם נִשְׁקַף מְלֹא הַשַּׁחַק וַעֲנָנָיו.

אַךְ מִי יְמַלֵּל יָפְיְךָ, כְּפַר שִׂבַּע שְׁכַן הֲרָרִים!

גְּאוֹן סַלְעֲךָ כְּעֶלֶם בְּהִרְהוּרָיו הַגַּלְמוּדִים,

טוֹבֵל בְּאַגָּדוֹת־מַעְיָן וַהֲמוּלַת טַחֲנָה,

מֵנִיף עַל קְהַל בָּתִים וְתִמְרוֹת עָשָׁן וְרֻדִּים.