שִׁיר נוֹשְֹאֵי הַדֶּגֶל / ישראל חצקביץ' (י. אדם)

לרמת-הכובש

רֵאשִׁיתֵנוּ מִצְעָר, גַּם הַיָּד לֹא אֻמְּנָה,

לֹא אֻמְּנָה, לֹא דְרוּכָה עוֹד הָרֶגֶל, -

נַעֲמוֹד כְּחוֹמָה, אָנוּ חֵיל הֲגָנָה,

אָנוּ חֵיל הֲגָנָה עַל הַדֶּגֶל.

רֵאשִׁיתֵנוּ מִצְעָר וְאוֹרְבוֹת סַכָּנוֹת,

מִשְׁתּוֹלֶלֶת, סוֹעֶרֶת הָרוּחַ,

תְּכוֹפֵף אֶת הַמּוֹט, תְּרַסֵּק אֶת הָאוֹת –

הַמְּזִמָּה רֶגַע קָט לֹא תָּנוּחַ.

רֵאשִׁיתֵנוּ מִצְעָר – הֵרָתַע לֹא נֵדַע,

שְׁכֶם אֶחָד נַהֲדוֹף אֶת הַקֶּשֶׁר.

אִם יִפְּלוּ עֲשָֹרוֹת – נֻתַּךְ כִּפְלָדָה,

אֲלָפִים יִגְשְׁרוּ אֶת הַגֶּשֶׁר.

רֵאשִׁיתֵנוּ מִצְעָר – נֵהָפֵךְ לִרְבָבוֹת,

כֹּה נִגְזַר – חֹק לַיָּם, חֹק לַחֶלֶד.

אִם יִדַּלּוּ כֹּחוֹת - יִתְיַצְּבוּ בְּשׁוּרוֹת

כָּל זָקֵן, כָּל אִשָּׁה וְכָל יֶלֶד.

רֵאשִׁיתֵנוּ מִצְעָר, גַּם הַיָּד לֹא אֻמְּנָה,

לֹא אֻמְּנָה, לֹא דְרוּכָה עוֹד הָרֶגֶל, -

צוֹעֲדִים בְּטוּחִים וּמְלֵאֵי אֱמוּנָה

אָנוּ מוּל הַבָּאוֹת עִם הַדֶּגֶל.

ספטמבר 1936