עַל חֲמוּטַל, שֶׁקָּרְאוּ לָהּ גַּם טַלְטַלֹנֶת, יֵשׁ לָנוּ שְׁנֵי

סִפּוּרִים וְזֶהוּ הָרִאשׁוֹן.

אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, שֶׁאוֹי וַאֲבוֹי לְמִי שֶׁנּוֹגֵעַ בְּחוּטֵי

חַשְֹמַל, נָכוֹן? אֲבָל חֲמוּטַל, עַד שֶׁהִצִּיל אוֹתָה יוּבַל,

עוֹד לֹא יָדְעָה זֹאת כְּלָל.

בֹּקֶר אֶחָד, קָמָה הַשְׁכֵּם, יָצְאָה לֶחָצֵר וּמָצְאָה שָׁם

סֻלָּם נִצָּב אֶל קִיר הַגַּן. טִפְּסָה, טִפְּסָה, כָּכָה סְתָם,

שְׁלָב וְעוֹד שָׁלָב, עַד שֶׁעָלְתָה לְרֹאשׁ הַגַּג. כָּל זְמַן

שֶׁטִּפְּסָה, הִסְתַּכְּלָה חֲמוּטַל אֶל עָל, אֲבָל כְּשֶׁעָמְדָה

עַל הַגַּג, הִסְתַּכְּלָה דַּוְקָא לְמַטָּה, וְכָל כָּךְ נִבְהֲלָה,

עַד שֶׁכִּמְעַט וְנָפְלָה. מֶה עָשְׂתָה? תָֹפְסָה בְּעַמּוּד

וְכִמְעַט, כִּמְעַט, נָגְעָה גַּם בְּחוּטֵי הַחַשְׁמַל.

יוּבַל, שֶׁהָיָה אָז בֶּן שְׁמוֹנֶה, יָרַד לוֹ, בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע,

מֵהַכִּיתָה בַּמִּדְרָכָה וְרָאָה אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט

נוֹגַעַת בְּחוּטֵי־הַחַשְׁמַל.

הוּא לֹא קָרָא לָהּ, גַּם לֹא צָעַק עָלֶיהָ, רַק תָּפַס

בַּסֻּלָּם, וּבִן חֲצִי־רֶגַע, כְּמוֹ שֵׁד, עָלָה לְמַעְלָה, נָתַן

לָהּ יֶד וְעָזַר לַחֲמוּטַל לָרֶדֶת בַּסֻּלָּם.

הוּא הָרִאשׁוֹן, יוֹרֵד אֲחוֹרַנִּית, מַחֲזִיק בְּיָד אַחַד בַּסֻּלָּם,

וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה הוּא תּוֹמֵךְ בְּגַבָּהּ שֶׁל טַל שֶׁיָּרְדָה אַחֲרָיו,

שָׁלָב־שָׁלָב.

כָּךְ הִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם מִמָּרוֹם בְּשָׁלוֹם, וְרַק אָז, כְּשֶׁנָּגְעוּ

כַּפּוֹת־רַגְלֶיהָ בָּאֲדָמָה, פָּרְצָה טַלְטַלֹּנֶת בִּבְכִי גָּדוֹל

וָמָר. הַכֹּל קָרָה כָּל כְָּך מַהֵר, שֶׁאִישׁ לֹא רָאָה וְלֹא

שָׁמַע מְאוּמָה. חָכָם כָּזֶה הָיָה יוּבַל, כְּשֶׁהִצִּיל אֶת

חַמוּטַל. הוּא לֹא סִפֵּר אֶת הַסִּפּוּר לְאַף אֶחָד. אֲבָל

טַלְטַלֹּנֶת הִיא יַלְדָּה וְלֹא יֶלֶד, וְהַכֹּל לְאִמָּא שֶׁלָּהּ

מְסַפֶּרֶת…

כָּךְ נוֹדַע הַדָּבָר לְכָל הַחֲבֵרִים, כָּתְבוּ עָלָיו בְּעִתּוֹן

הַמֶּשֶׁק, אָפוּ לוֹ עוּגָה נֶהְדֶּרֶת, וְהַהוֹרִים שֶׁל חֲמוּטַל

קָנוּ לְיוּבַל שָׁעוֹן לְיוֹם הֻלֶּדֶת.

עַדׁ שֶׁיִּגְמֹר יוּבַל לֶאֱכֹל אֶת עוּגָתוֹ הַמְפֹאֶרֶת, נִשְׁמַע

אֲנַחְנוּ מַעֲשִׂיָּה אַחֶרֶת, גַּם הִיא עַל חֲמוּטַל, בַּת הַשָּׁלֹש

שֶׁקָּרְאוּ לָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, גַּם טַלְטַלֹּנֶת –