שָׁם, רָחוֹק, לֹא תִהְיֶה הַפְּרִידָה קָשָׁה.
מִכָּאן מִצַּד זֶה, תֵּחָשֵׁב לְחֶסֶד.
מִשָּׁם, מֵעֵבֶר מִזֶּה, תֵּחָשֵׁב לִדְמָמָה.
הַלֵּב עוֹד יִדְאַג, אוּלַי, עַד רֶגַע־נִתּוּק.
שָׁם, רָחוֹק, יִשָּׁאֵר הַכֹּל בַּבַּיִת.
רַק מִישֶׁהוּ לֹא יַחֲזֹר וְהוּא לֹא יֶחְסַר.
אַךְ אִם פֹּה, עוֹד מְעַט, קָרוֹב…
שָׁם, רָחוֹק, זֶה נִקְרָא לִפְעָמִים גְּאֻלָּה.