בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה,

שָׁעָה שֶׁרוּחַ מְיַלֶּלֶת,

הָאֲפֵלָה כֹּה עֲמֻקָּה,

וּלְאוֹר גָּדוֹל כָּמֵהַּ יֶלֶד;

שָׁעָה שֶׁעַב־עָנָן דַּלְפָן

בּוֹכֶה אֶל חֵיק שָׂדוֹת בְּלִי הֶרֶף.

וְתַן גַּלְמוּד מְזֵה־כָפָן

חוֹתֵךְ בִּילֵל אֶת דְּמִי הָעֶרֶב;

שָׁעָה שֶׁבַּמִּטְבָּח אֵדִים

וְקוֹל עוֹלֶה מִן הַמַּרְחֶשֶׁת,

וּבַחֲדַר הַיְּלָדִים

כַּת זַאֲטוּטִים בְּגִיל רוֹחֶשֶׁת;

שָׁעָה שֶׁנֵּר רִאשׁוֹן שֶׁל חַג

דַּקִּיק וְגֵא אִשּׁוֹ מַבְלִיחַ –

כָּל הַשּׁוֹמֵעַ לִי יִצְחַק!

פִּתְאֹם הִקְשַׁבְתִּי לְדוּ־שִׂיחַ…

*

דִּבְּרוּ הַנֵּר וְהַשַּׁמָּשׁ,

בִּלְשׁוֹן אוּרִים דִּבְּרוּ הַשְּׁנַיִם,

וּוִכּוּחַ שֶׁל מַמָּשׁ

הִתְפַּתֵּחַ בֵּינָתַיִם.

– רְאֵה, שַׁמָּשׁ! – אָמַר הַנֵּר –

מֶה עָלוּב הוּא גּוֹרָלֶךָ.

אַךְ לַשָּׁוְא אַתָּה בּוֹעֵר,

אֲרַחֵם מְאֹד עָלֶיךָ…

– אַךְ לַשָּׁוְא? – תָּמַהּ שַׁמָּשׁ –

הַנֵּרוֹת כֻּלָּם יִמַּסוּ…

נֵר אֲנִי, וְאֵין חָדָשׁ,

תַּפְקִידִי הוּא, לֹא חָמָס הוּא.

– הֲגַם שַׁמָּשׁ הוּא בַּנֵּרוֹת?

(הֵאִיר הַנֵּר בַּת־צְחוֹק נִלְבֶּבֶת)

– מִבְּלִי לָדוּן עוֹד בִּפְרוֹטְרוֹט,

אַךְ מְשָׁרֵת אַתָּה וְעֶבֶד!

– וְאַתָּה, כְּלוּם לֹא תִּבְעַר?

(זָקַף אִשּׁוֹ שַׁמָּשׁ תָּמֵהַּ)

– אָנֹכִי?!.. אֲנִי נִבְחָר,

מוּרָם מֵעָם, יָדִיד וָרֵעַ.

אָנֹכִי חָשׁוּב מְאֹד,

הָרִאשׁוֹן! מַנְהִיג הַצֶּוֶת.

בִּלְעָדַי הַחַג יִשְׁבֹּת,

תְּשׁוּפֶנּוּ אָז עַצֶּבֶת…

אָנֹכִי אָצִיל וָרָם;

לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אָסוּר בִּי, אַחָא.

קֹדֶשׁ אָנֹכִי לָעָם!

וְאַתָּה – שַׁמָּשׁ, סְתָם־כָּכָה..

– כָּכָה סְתָם?.. וְזֶה הַכֹּל?

(עָנָה לוֹ הַשַּׁמָּשׁ בְּשֶׁקֶט)

– אָמְנָם רַק נֵר אֲנִי שֶׁל חֹל,

אַךְ בִּי חֲנֻכִּיָּה נִדְלֶקֶת.

פּוֹעֵל פָּשׁוּט – לֹא אֶתְבַּיֵּשׁ,

כִּי עֲבוֹדָתִי בּוֹעֶרֶת.

לְךָ, אַצִּיל, אַגִּישׁ הָאֵשׁ

הַצְהֵל הַחַג וְהָעֲצֶרֶת.

כִּי בִּלְעָדַי אֵינְךָ רִאשׁוֹן.

פּוֹעֵל פָּשׁוּט – אַל נָא תִּבְזֵהוּ!

הוֹי טִפְּשׁוֹן, טִפְּשׁוֹן, טִפְּשׁוֹן –

בְּלִי חֹל אֵין קֹדֶשׁ. זֶהוּ־זֶהוּ!