אֲנִי מִתְעַטֵּף לְפָנֶיךָ

בְּטַלִית קְרוּעָה,

סָבִי – הִתְעַטֵּף בִּתְכֵלֶת

מֶרְחַב שָׁמַיִם.

וְכָאן – מִתְעַטְּפִים וּמְשַׁחֲקִים

בְּפִנְקָסִים וּצְבָעִים –

וּמַבְדִּילִים –

בֵּין דָּם לְדָם,

בֵּין צֶבַע לְצֶבַע,

בֵּין לוֹחֵם לְלוֹחֵם

וּבֵין קֶבֶר – לְקֶבֶר

כַּאֲשֶׁר תַּלְיָן אֶחָד צוֹפֶה –

אוֹרֵב לְכָל הָאָרֶץ.

כָּל הַמְשׁוֹרְרִים בַּחֲצֵרוֹת

וְהַנָּשִׁים בְּכִכָּר – בַּכִּכָּרוֹת,

וּ“פְלוֹרוֹסֶנְט” –

בִּמְקוֹם הַמְּאוֹרוֹת…

כֹּהֲנֵי הַמִּקְדָּשׁ מְסָרְבִים

לָתֵת אֶת קָרְבַּן הַחֵטְא –

הַצֶּבַע דָּהוּי בַּפִּנְקָסִים –

וְאֵין עֲשָׂרָה לְמִנְיָן,

רְאֵה,

צִיצִיּוֹתַי מְפֻיָּחוֹת

אוֹמְרִים “שֵׁסוֹנִים” בַּסְּבִיבָה –

וְאֵין וְעָדָה מְתַקֶּנֶת…

אֲנִי רוֹאֶה אֶת כָּל הָאָרֶץ –

בָּאָרֶץ.