אֱלֹקֵי הַפַּרְבָרִים – אֱלֹקַי שֶׁלִּי…
רַבִּים מְדַבְּרִים בְּשִׁמְךָ
וּבָאִים עָדֶיךָ –
בְּמֶרְחָק נִכָּר…
וְאַתָּה
מַבִּיט מִתּוֹךְ לֹבֶן נֶפֶשׁ –
וְקוֹרֵעַ בְּחַמָּתְךָ שָׁמַיִם אַדִּירִים,
וּמְנַפֵּץ עַנְנֵי שְׁחוֹר רַבִּים.
רְאֵה,
הַמַּרְזְבִים כָּאן מִתְנַגְּנִים
בְּטוֹן מְאֹד חָלוּד –
וְהַתִּינוֹקוֹת בּוֹכִים.
וּבְפִיהֶם – דַּדִּים צְמוּקֵי־חָלָב
וְהָאִמָּהוֹת דּוֹמְעוֹת בְּאֵלֶם גָדוֹל…
בָּאַשְׁפַּתּוֹת רֵיחַ חָמוּץ
וַחֲתוּלוֹת מְיַבְּבוֹת
וְאֵין זֵכֶר לִזְכָרִים בְּרִיאִים – –
וְאַתָּה אֱלֹקֵי הַפַּרְבָרִים
עֵינֶיךָ עֲצוּבוֹת וּפִיךָ יָבֵשׁ,
וְאַתָּה מַבִּיט וְרוֹאֶה
נֹכַח צְבָעִים רַבִּים,
כֵּיצַד בּוֹלֵעַ זֶה – רֵעֵהוּ,
וְאַתָּה שׁוֹתֵק!
וְכָאן מַבְדִּילִים בֵּין דָּם וָצֶבַע –
וְאֵין קֶשֶׁת לִבְרִית צְבָעִים רַבִּים
וְהַפַּת חֲסֵרָה –
וְהַדֶּמַע יָבֵשׁ
בַּצִּנּוֹרוֹת.