סָבָתִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת

טִיְּלָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף

בְּמִדָּה טוֹבָה –

וְהִתְמוֹדְדָה עִם צְלָלִים רַבִּים

שֶׁלֹא מִן הַיִּשּׁוּב.

וּבִתָּהּ –

אִמִּי,

הָלְכָה בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ –

וְהִבְדִּילָה בֵּין אוֹר לְאוֹר

וּבֵין קֹדֶשׁ לַחֹל.

וַאֲנִי עוֹד מִתּוֹךְ רַחְמָהּ

שָׁמַעְתִּי נֶגֶן אָבִי –

בְּהַבְדִּילוֹ עַל נֵר וּבְשָׂמִים,

וְכָאן – – אֲנִי סוֹבֵב בַּכִּכָּרוֹת,

וְרוֹאֶה מִדּוֹת שֶׁלֹא הָיוּ –

נִמְכָּרוֹת לְלֹא מִדָּה.