לוגו
הַיָּם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

וַאֲנִי עוֹד לֹא אֵדַע מַחֲצֶבֶת רִאשׁוֹתַי –

טֶרֶם לִי הֻגַּד, הֲמִיַּבֶּשֶׁת נַהֲרַיִם

אוֹ מִמִּפְרְצֵי יַם־סוּף

לִי רִאשׁוֹן שְׁבָטַי הִתְוָה נְתִיב דּוֹרוֹתָיו;

אִם עַל עוֹר נָמֵר כָּרְעָה לָלֶדֶת אֵם גִּזְעִי,

אֵשֶׁת אָב־צַיָּד, שֶׁעַל פְּנֵי פִרְזוֹתָיו הַמְאֹהָלוֹת

וְתְחַנַּכְנוּ טֶרֶם אֹהָלֵינוּ נִתְקַשְּׁרוּ, עֻפְּלוּ

לְנִינְוֵה, בָּבֶל וִירוּשָׁלָיִם…

אוֹ אוּלַי רֵיחוֹת־יָם מְלוּחִים גֵּרוּ נְחִירֵי

הוֹרָתִי בְּפֶלֶא תַרְשִׁישִׁים וְאוֹפִירִים,

כִּי חִבְּלָה, הָרְתָה גְדוֹלֵי נַוָּטֵי יַמִּים,

וְתָרְנֵי־גָאוֹן קָבְעוּ מוֹנִיטִין יִחוּסִי?…

וַאֲנִי עוֹד לֹא אֵדָע, אִם צוֹר אָחוֹת הָיְתָה לִי אוֹ אוֹיֶבֶת,

וְנִמְלֵי עֲרָב וְהֹדּוּ מְכוֹרוֹת אוֹ קַדְמוֹנֵי שׁוּקֵי שִׁבְיָה:

לֹא נִגְלָה עַד הֵנָּה לִי, מֵאַיִן דֶּרֶךְ תּוֹלְדוֹתַי מוֹשֵׁךְ,

הָעוֹקֵף שְׂדוֹתַיִם עֲשִׁירֵי פְרִיָּה וָקָטֶל –

וְשַׁלָּמָּה אֲהַבְתִּיךָ כֹּה, הַיָּם, וְצָהֲלוּ לְךָ חוּשַׁי

כְּלִקְרַאת מוֹדָע יָשָׁן, שֶׁזֶּה דּוֹרֵי־דוֹרוֹת שְׁכַחְתִּיו,

וְדָמַי גִּמְּאוּ אֶת־הֲמִיתְךָ, נִזְדַעְזְעוּ, שֻׁכְּכוּ

לְבָשְׂמֵי נְעוּרַי וּלְעֶצֶב נִשְׁכָּחוֹת – – –

– – – וְהַיָּם שִׁכֵּר, פִּתָּה, קָסַם לִי זִכְרוֹנוֹת

מַפְלִיגִים בְּמַאֲפֵל זְמַנִּים, בְּהִירִים־בְּדוּיִים:


הָהּ, נִשְׁבַּעְתִּי, אִם לֹא הִכַּרְתִּיךְ, אַדְמַת אִיטַלִּיָּה,

אַף כִּי כְבָר שָׁכַחְתִּי, אֵיךְ בָּרִאשׁוֹנָה,

בְּקַדְמַת עִתִּים, גִּשְּׁשׁוּ מְשׁוֹטַי בְּמִפְרָצָיִךְ:

הַכְסוֹחֵר כְּנַעַן, מִשְׁתַּחֵץ בְּתַרְבּוּתוֹ, רוֹדֶה

בְּפִרְאֵי שְׁכֵנָיו – אוֹ מֵהָרֵי יְהוּדָה מוֹרֵד שָׁבוּי?

אוֹ, יוֹרֵשׁ שְׁנֵיהֶם, עַתָּה זָכַרְתִּי

בֶּשֶׂם אֲוִירֵךְ הֶחָם, צִנַּת שֵׁישֵׁךְ

הַמְגֻיָּד, בּוֹ הֵיכָלַי פֵּאַרְתִּי בְּצִידוֹן וּגְבָל –

וָאֶזְכֹּר עוֹד מִשְׁנֵה־בֶשֶׂם מְיֻחָם־חָרִיף

וּמְצֻנַּן שֵׁישׁוֹ הַחַי לִבְנוֹתַיִךְ הַפִּרְאוֹת,

שֶׁפִּתִּיתִי אֶל סִפּוּן אֳנִיּוֹתַי,

וּצְנוּעוֹת וּמִתְאַפְּקוֹת הֵן לֹא יָכְלוּ עֲמוֹד

בְּפוּכַי, עֶדְיִי וֶאֱלִילַי, וּבְצִבְעוֹנֵי גְלוֹמָי…

וּבְשִׁבְיַת זְרוֹעִי, מִסֵּתֶר עַגְבֵיהֶן, חָלְמוּ הֶרְיוֹן

גִּבּוֹרֵי בָנִים, כּוֹבְשֵׁי כָּל־חֶמֶד מִזְרָחִי – – –

וְאַתֶּם, תַּחֲנוֹת־יַמַּי הָעַתִּיקוֹת – אִיֵּי יָוָן,

הֲתוּכְלוּ לְהִתְנַכֵּר לִי וּכְמִקֶּדֶם גַּם עַכְשָׁו

תְּשַׁנְּסוּ סְבִיבַי אֵזוֹר־גַּלִּים חָרוּץ, יָרֹק, חַכְלִיל:

מֵרָחוֹק אֶרְאֶה עוֹד שֶׁסֶף הַמִּכְרוֹת,

שֶׁגַּרְזֶן סַחֲרִי פָעַר בֵּין הָרֵיכֶם,

בַּעֲגֹן צִיַּי אָז בְּנִמְלֵי רוֹדָן, כַּפְתּוֹר,

לְצַפּוֹת מִשָּׁם חוֹפֵי קַרְתַּגָּא וְתַרְשִׁישׁ – – –


הוֹי, רַק עַל־חִנָּם בִּי תִסְתַּכְּלוּ בִשְׁאָט־גָּאוֹן,

תִּתְגַּנּוּ בִי כִּבְאֶחָד עוֹבֵר צָפוֹן זָר, נִין בַּרְבָּרִים,

הַכָּפוּן עַל שִׁמְשְׁכֶם וּבִדְבֵקוּת פִּרְאִית הוּא מִזְדַּוֵּג

לְנִפְצֵי אֵלִים וּלְפֵרוּרֵי חָכְמַת יָוָן:

הַכִּירוּנִי, נִכְבַּדֵּי אִיָּי – אֲנַחְנוּ

לֹא מִתְּמוֹל, לֹא מִקָּרוֹב בֵּרַרְנוּ עֲסָקֵינוּ

בְּתַרְבּוּת עוֹלָם וַהֲלִיכוֹת גּוֹיִים,

וּגְאוֹנְכֶם עוֹד מְמֻלָּח בְּחִתּוּלָיו הָיָה

וּבְרֵאשִׁית דָּמָיו וּבְאֹפֶל לֵדָתוֹ,

וְעִלְּגָה הָיְתָה שִׁירַת יָוָן עוֹד וּתְשִׁישֵׁי יִחוּס שְׁבָטֶיהָ –

וַאֲנִי לְבוּשִׁי מְשִׁי אֲטוּנִים וּפַעֲמוֹנֵי דָמַי

כְּבָר גִּבְּרוּ דָפְקָם לְרוּחַ אֱלֹהִים גְּדוֹלִים

בְּרִנַּת אַחֲרִית יָמִים וּבְסֵבֶל נִצָּחוֹן רָחוֹק – – –


– – – וְהַיָּם נִהֵג אִיָּיו אֶחָד אֶחָד בִּמְלוֹא הַשֶּׁמֶשׁ,

וַיְחַיֶּה דְמוּיוֹת מִקֶּדֶם וַיִּפְעַם רוּחִי:

הוֹי, אִם לֹא נִזְכַּרְתִּי, בְּתוּרִי הַיּוֹם אֶת־חוֹפֵיכֶם,

אֵיךְ חָרְדוּ פְסִילַי מֵאֲרָרַט וְעַד עֲרָב בְּיוֹם

לַעַג רָב, בִּמְרֹד בֵּאלֹהוּתָם אָבִי, אַלּוּף מֵאוּר;

וּבְשׁוֹטֵט אָז אֱלִילִים, בְּנֵי אֱלֹהַי שֶׁחִלַּלְתִּים,

לְבַקֵּשׁ מִזְבֵּחַ וְהֵיכָל… וַיְהִי עוֹד הֵם נָחִים,

הֵם עוֹד מִתְעַלְּסִים לִקְטֹרֶת כֹּהֲנֵי כְנַעַן,

וַאֲנִי שׁוּב הִבְהַלְתִּים בְּשֵׁמַע רַעֲמֵי סִינַי,

וְאֶחָד אֶחָד זִנְּקוּ עַל חֲזִירֵי הַבָּר

מִמּוֹרַד חֶרְמוֹן עַד גְּבָל וְעַד כְּרֵת וְכִתִּים;

וְאֶחָד אֶחָד פָּלְטוּ אָז מִפַּחְדַּת נְבִיאַי

עַל סִירוֹת־צְדָפִים, אֱלִיל וֶאֱלִילָה,

אֶל כָּל סֹבֶךְ אִיֵּיכֶם, אֶל צֶאֱלֵי חֹרְשׁוֹתֵיכֶם;

אִם לֹא מִזִּמְרַת לְבָנוֹן וּמְחוֹל הָעַשְׁתָּרוֹת

הֵם הִפְלִיטוּ אֶל גֵּיאוֹת עִלּוּסֵיכֶם – – –

הַאוֹתִי תַתְמִיהוּ בְּקִרְבַת אֵלִים וְהֶדֶר אֲצִילוּת,

וְרָשׁוּם אֶצְלִי בְּסֵפֶר תּוֹלָדוֹת לְגוֹי וָגוֹי,

בִּפְרוֹטְרוֹט, אַרְצוֹת הַמֹּהַר, שֶׁהִפְרִינוּ שַׁלִּיטָי;

וְחֶשְׁבּוֹן נוֹשָׁן יֶשׁ־לִי מִשִּׁלּוּחֵי גְלִילוֹת וְנֵדֶן הֶעָרִים

וּמִשֵּׁי אִיִּים בְּיָם וָיָם,

שֶׁחִלְּקוּם הוֹרִים־נְסִיכִים בְּהַפִּילָם גּוֹרַל יְרוּשָׁה

בֵּין צְעִירֵי אַחַי, בְּנֵי פִילַגְשֵׁי אָבוֹת.


וְאַשְׁרֵי אַחַי, שֶׁבְּרִית אֶזְרָח וַאֲדוֹנִים

לְמוֹרֶשֶׁת נַחֲלָתָם קִיְּמוּ עַד אַחֲרוֹן יוֹמָם,

כִּי מִבֵּית אָב תֹּקֶף חָזוּתָם

לֹא צִוָּה לָהֶם דִּין וּדְבָרִים עִם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ

עַל דַּרְכֵי גָלֻיּוֹתָיו;

שֶׁקָּלְטוּ דְמֵי כָל־מַחֲנוֹת כּוֹבְשֵׁי גְבוּלָם

בִּצְלִילוּת דָּמָם, וּלְלֹא פַחְדַּת כִּלְאַיִם

הֵם הִרְכִּיבוּ בְגִזְעָם כָּל־נֵצֶר זָר

וַיְפַטְּמוּ רוּחָם בִּתְבַלּוּלֵי מַרְאוֹת לְגוֹי וָגוֹי –

עַד שֶׁנִּשְׁתַּקְּעוּ בְעֵרֶב הֲמוֹנֵי מְנַצְּחֵיהֶם

וַיָּרִיקוּ רְשׁוּתָם, כִּי נִתְמַלֵּא יוֹם תַּפְקִידָם – – –


וַאֲנִי עוֹד כְּמֵאָז דָּמִי טָהוֹר, שִׁבְעִים וָשֶׁבַע סִנְּנוֹ

לַהַט זַיִן אַכְזָרִי וְאֶרֶס הַגּוֹלָה גִבְּרוֹ –

וַאֲנִי עוֹד לֹא וִתַּרְתִּי עַל חֲזוֹן גּוֹרָל,

שֶׁהוּשַׁר לִי פַעַם כְּמִזְמוֹר־כְּלוּלוֹת

לִגְבוּרוֹת וָחֹסֶן וֶעֱנוּת וּגְמוּל,

לְמִימֵי נַהֲרַיִם וְיַרְדֵּן וְעַד הֲלוֹם –

וַאֲנִי עַל כָּל־דַּרְכֵי גוֹלָה וָעֹנִי

לֹא הֲמִירוֹתִיו בְּמִזְמוּטֵי כָל־חִתּוּנִים,

שֶׁרוּחִי דָבַק וְנִתַּבֵּל בָּהֶם:

אָנֹכִי חֲתַן־קְנָאוֹת, בֶּן עַם־מַרְדּוּת, שֶׁעַד קוּם חֲזוֹנִי

מָחֳרָם־מֻדָּר אֲנִי מִכָּל אַפִּרְיוֹנוֹת־שַׁלְוָה – – –

הוֹי אַתֶּם, אַחַי, שׁוֹכְנֵי אַרְצוֹת הַיָּם:

חַי דָּם זֶה, דָּמִי, אִם לֹא בְטָהֳרָה וָסֵבֶל –

סֵבֶל רַב, שֶׁלֹּא לְפִי כֹחֲכֶם – שֶׁבְּעַד כֻּלְכֶם הֻטַּל עָלָי –

בְּלִי כָל־קֶשֶׁר אֲדָמָה וְטַל וָשֶׁמֶשׁ, בַּהֶפְקֵר,

מֵחֻמּוֹ וְתַמְרוּרָיו דָּם זֶה הֵינִיק

אֶת גִּזְעֵנוּ הַקָּשִׁישׁ כָּל־לְשַׁדֵּי גְאֻלָּה,

וּמִסַּעַר מַשְׂטֵמַת גּוֹיִים שִׁמֵּר תּוֹכוֹ

בֹּשֶׂם זֶה, עַז וְטָמִיר, שִׁכְּרָנוּ בְרֵאשִׁית גַּנֵּי אָבוֹת –


וְהַיָּם סִלֵּק פִּתְאֹם מִקְסַם כָּל הַדְּמֻיּוֹת,

רֶגַע קַל חִיֵּךְ אֶל שְׂפַת־הַקֶּצֶף לְזִכְרוֹן־חֲלוֹף –

וּבְעוֹד רֶגַע

וַיַּקְשֵׁב רַב קֶשֶׁב: הֲנִתְפַּשׂ גַּם־הוּא, הַשָּׂב, לַקֶּסֶם?…

כִּי שָׁמַע אֵי־פֹה נִיב עֵבֶר חַי, עַלִּיז,

הַמְצַלְצֵל בְּרֹן עַתִּיק לְמַלָּחֵי צוֹר וִירוּשָׁלָיִם –

וּבְעוֹד רֶגַע וַיִּשָּׂא אֶל כָּל־חוֹף קַדְמָתוֹ

הֵד שִׁיר חֲלוּצַי,

וְגַלָּיו נִעְנַע לְקֶצֶב מְחוֹלָם – –


וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי וָאֵדָע: עַל־פְּנֵי יַמֵּי יָוָן וְרוֹמָא

מְגַשֵּׁשׁ גִּזְעִי זֶה הַתָּלוּשׁ

לְעַפְרוֹת מְכוֹרָה –

וּמְפֻקָּל כֹּה וּמְקֻרְטָם עוֹד עֲסִיסָיו יַתְסִיס,

כִּבְתִגְבֹּרֶת עֲלוּמָיו, לָשֵׂאת הַפְּרִי, שֶׁנִּתְעַתֵּד אָפִיל

בְּתַלְמֵי חוֹזַי לְגֹרֶן הָאַחֲרִית.