לוגו
הוא היה גיבור
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הכפכפים פלסטיק כחול. סל הקניות פלסטיק כחול. הסל בגודל ביתי והכפכפים מס' 42. בעוד חמש או עשר שנים המצב הכלכלי הכללי ישתפר והסלים והכפכפים האלה ייעלמו מהמרחב הגלוי ורק עניים מרודים ישתמשו בהם. הכפכף חתיכת פלסטיק יצוקה ובחלקו הקדמי הוא מתהדק על כף הרגל, מפנה מקום מיוחד לבוהן. משראווה רץ עם הכפכפים בעזרת הבוהן. מהדק את הבוהן למשטח הכפכף תוך קימור קל של הבוהן, עד שחלקה התחתון של הבוהן נדבק למשטח וגבה של הבוהן נדבק לגליל פתח הכפכף. וכשהוא רץ רוב שטח הבסיס של הכפכף עולה ויורד בקצב אל עקביו ומהם, כמין כלי נגינה עממי.

משראווה במקלחת ושומעים שהוא נהנה. שומעים אח אח אח וקטעים של פזמונים. רוחץ עצמו מדויק מדויק. נעמה מביטה בכפכפים ובסל הקניות. היא במיטה ועכשיו צהריים מאוחרים. אשתו ושני ילדיו של משראווה בכפר. אשתו מג’לג’וליה ומשראווה מהגליל. נעמה לא יכולה לשאת את הכפכפים ואת הסל. יום אחד אני פשוט אשרוף אותם, אמרה לו. תחשבי על זה כמו על שריפת ספרים, ענה לה, הכפכפים האלה והסל הזה הם זהות שלי, כמו כיפה סרוגה של מתנחלים, עד לשחרור שלנו אני צמוד לכפכפים, לפלסטיק ולכחול הזה שלהם.

נעמה גלשה חצי גוף מהמיטה והרימה כפכף. הפלסטיק המת רחש בכף ידה כתולעת. הניחה את ידה בתוך הכפכף כאילו כף ידה כף רגל. הניעה את ידה ימינה ושמאלה ולמעלה ולמטה. הכחול התעשייתי של הכפכף סימן קווים דמיוניים בחדר. הניחה את הכפכף על מצחה, על בטנה, על שדיה, על ירכה. משקלו וקרירותו השתנו ממקום למקום בגופה. קמה מהמיטה עירומה, אספה את הכפכפים לתוך סל הקניות וטיילה איתם קצת בדירה. הוציאה את הכפכפים מהסל, נעלה אותם וטיילה עם הסל בדירה. חלצה את הכפכפים, החזירה אותם לסל, יצאה למרפסת קטנה, עטפה את הסל בסחבות רצפה וטבלה בנפט.

בעירת הסל והכפכפים היתה עשֵנה, צמיגית ושחורה, ונעמה נדדה לאחת מחגיגות ל"ג בעומר והיא אז ילדה עם הוריה בקריית אליעזר, שׁרה הוא היה גיבור הוא קרא לדרור. סגרה את דלת המרפסת, חזרה לדירה שומעת את משראווה קורא מהמקלחת, כשכפות ידיו מעין רמקול של נקודת ביקורת משטרתית ביציאה מג’לג’וליה, מי שנרשם לעבודה בזוּבּי של משראווה שיבוא פה. זה היה משחק שלהם ונעמה, תמיד נרעדת ממנו, נכנסה למקלחת.