שְׁלוֹשָׁה יָמִים

בְּלִי נוֹעַ

שְׁלוֹשָׁה יָמִים

צָמוּד

    אֶל זוֹ הַשּׁוֹשַׁנָּה

               דּוֹמֶה כַּמֵּת

    בְּזֵעָתוֹ

         כָּרָה אֶת מִשְׂגַּבּוֹ בָּהּ

    חָוְרוּ פָּנֶיהָ

    תָּפְחוּ לְחָיֶיהָ

    עַל עֶרֶשׂ מוֹתָהּ

    בְּעוֹד הוּא נוֹחֵר לוֹ

                   מוֹצֵץ מִן הַמֹּהַל שֶׁלָּהּ

                   אֶת לְשַׁד חַיָּיו

                   וּמִתְמַסֵּר לְלִטּוּפֵי

               הַחֲלוֹמוֹת

            בְּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתֶיהָ

            הוֹסִיפָה לִנְשֹׁם

            וּמְרֻקֶּנֶת־עוֹרְקִים

            הוֹצִיאָה נִשְׁמָתָהּ

            עִם שַׁחַר