לְאִשָּׁה אַחַת הָיְתָה יַלְדָּה קְטַנָּה בַּת שֶׁבַע שָׁנִים, הִיא הָיְתָה יָפָה מְאֹד וַחֲבִיבָה וְכָל רוֹאֶיהָ אֲהֵבוּהָ, וְאִמָּהּ אָהֲבָה אוֹתָהּ יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר בָּעוֹלָם. וַיְהִי הַיּוֹם וְהַיַּלְדָּה חָלְתָה פִתְאֹם וְהָאֱלֹהִים הַטּוֹב לְקָחָהּ אֵלָיו; הָאֵם מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם וְיוֹם וָלַיְלָה בָכְתָה בְלִי הֲפוּגוֹת. אוּלָם בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִקְבְּרָה הַיַּלְדָּה רָאֲתָה הָאֵם אֶת בִּתָּהּ וְהִנֵּה הִיא יוֹשֶׁבֶת עַל מְקוֹמָהּ, בַּאֲשֶׁר הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמְצַחֶקֶת בִּהְיוֹתָהּ בַּחַיִּים; בָּכְתָה הָאֵם, בָּכְתָה גַם הַיַּלְדָּה. בָּא הַבֹּקֶר וְהִיא נֶעֱלָמָה. וְלֹא חָדְלָה הָאֵם לִבְכּוֹת גַּם מִמָּחֳרַת הַיּוֹם, בָּאָה הַיַּלְדָּה בַּלַּיְלָה עֲטוּפָה הַתַּכְרִיכִים הַלְבָנִים, אֲשֶׁר קְבָרוּהָ בָהֶם, שְׁבִיסָהּ עַל רֹאשָהּ, יָשְׁבָה לְרַגְלֵי אִמָּהּ עַל הַמִּטָּה וְאָמְרָה: “הָהּ, אִמָּא, אִמָּא, חִדְלִי לִבְכּוֹת, כִּי דִמְעוֹתַיִךְ נוֹפְלוֹת עַל תַּכְרִיכַי וּמַרְטִיבוֹת אוֹתָם וְעַל כֵּן אֵין לִי מְנוּחָה שָׁם בַּקָּבֶר”. שָׁמְעָה הָאֵם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נִבְהֲלָה מְאֹד וְלֹא הוֹסִיפָה עוֹד לִבְכּוֹת. בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי נִרְאֲתָה הַיַּלְדָּה שׁוּב אֶל אִמָּהּ, הֶחֱזִיקָה בְיָדָה נֵר קָטֹן וְאָמְרָה: "רוֹאָה אַתְּ, אִמָּא, הִנֵּה עוֹד מְעַט וְתַכְרִיכַי יִתְיַבְּשׁוּ וּמְנוּחָה תִהְיֶה לִִי בְקִבְרִי. בֵּרְכָה הָאֵם אֶת אֲדוֹנָי וּבְדוּמִיָּה נָשְׂאָה אֶת צָרַת לִבָּהּ וְלֹא הוֹסִיפָה עוֹד הַיַּלְדָּה לְהֵרָאוֹת אֵלֶיהָ, כִּי שָׁכְנָה בְּמִטַּת עֲפָרָהּ בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה.