תִּרְאֶה יְחִיאֵל
אֵיךְ שֶׁאַתָּה מִתְהַלֵּךְ בֵּינֵינוּ בִּצְעָדִים מְדוּדִים
וְאֵיךְ יֵשׁ לְךָ גּוּף וְאֵין לְךָ צֵל.
תִּרְאֶה, יְחִיאֵל, תִּרְאֶה,
אַתָּה מָלֵא תְּשׁוּבוֹת כְּלִימוֹן אַךְ אֵין שׁוֹאֵל
אַף לֹא שְׁאֵלָה אַחַת. אַתָּה מָלֵא תְּשׁוּבָה
כְּפִלְפֵּל וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ הֵיכָן רְחוֹב הַגְרָ"א
אוֹ רְחוֹב לִיבֶּרְמַן שֶׁעַל יָדְךָ.
וְזֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁשּׁוֹאֵל אִישׁ זָקֵן עִם צֵל
אָדָם בְּלִי צֵל.
תִּרְאֶה יְחִיאֵל
אֵיךְ שֶׁאַתָּה מִתְהַלֵּךְ בֵּינֵינוּ וְלֹא פּוֹעֵל.
אֲפִלּוּ לֹא נִמְאַסְתָּ עָלֵינוּ, רַק מֵחַלּוֹנוֹת
הָרַאֲוָה אַתָּה מַבִּיט בְּעַצְמְךָ בְּאַהֲבָה
וּמְסַדֵּר אֶת הַתִּסְרֹקֶת, כְּאִלּוּ יֵשׁ לְכָךְ חֲשִׁיבוּת,
וְכָךְ מֵהֲצָצָה לְהֲצָצָה –
אֶפְשָׁר כָּמּוּבָן לָמוּת בְּהֶחְלֵט
אַךְ גַּם זֹאת לֹא תִּהְיֶה פְּצָצָה.
תִּרְאֶה יְחִיאֵל
לֹא הָיִיתָ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת
שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת,
אֲפִלּוּ לֹא בַּחֲלוֹמוֹת
וְלָכֵן אַל תִּתְעָרֵב בְּבַקָּשָׁה
בְּשִׂיחוֹת הַגּוֹלִים. אַתָּה כָּל הַזְּמַן כָּאן
מִמּוּל, וְלֹא מַפְתִּיעַ, מִסְתּוֹבֵב בְּעִגּוּל
וְמִתְגַּלְגֵּל מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְךָ צֵל.
יְחִיאֵל, תִּרְאֶה, הָעֶרֶב רַךְ
וְשִׁמְךָ קָשֶׁה
וּמִתְכְּפוֹרֵר.
שֵׁם שֶׁל סָבָא לֹא שֶׁל מְשׁוֹרֵר.
לַאֲבִי-סָבְךָ קָרְאוּ חִיל
וּרְעָדָה מֵאָז לְךָ הִנְחִיל.
תִּרְאֶה יְחִיאֵל
לֹא צֵל יַצִּיל.